ביקורות ספרים על הספר חיים יקרים
|
|
|
|
הציפיות היו גבוהות בהתחשב בכך שמדובר בסופרת שזכתה להכרה ושבחים (ופרגון באתר).
אסופת סיפורים קצרים המתרחשים בקנדה.
כל כך לא התחברתי לסגנון שמצאתי יבש, משמים ובלי שמץ הומור. מעבר לעניין הסגנוני יש תחושה שאין באמת עלילה בסיפורים שקראתי (לא סיימתי את הספר),שאין שום פאנץ' ופואנטה וזה לא הולך לשום מקום.אם שבתה הקטנה אבדה ברכבת ונמצאה; נערה העובדת במכירת כרטיסי קולנוע, נעלמת ומתחתנת במפתיע ויולדת שני ילדים.ובין לבין דמויות והתפתחויות חסרות עומק והקשר שלא הזדהיתי בשום רמה.
לעתים קופץ מדבר לדבר או בין זמנים בלי קשר ממשי.
כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.
כנר... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
"החיים סביבך מסיקים מסקנות כלשהן לגביך מעמדות תצפית שאינך יכול לראות" (מתוך "רכבת"). וזאת התורה הספרותית כולה על רגל אחת. כי לא חשוב עד כמה את/ה מצהיר/ה שאף אחד לא מעניין אותך, ואת/ה עושה רק את מה שמתחשק לך. בתוך של כולנו, בפנים בפנים, בכל זאת חשוב לנו מה חושבים עלינו. שלא לדבר על כך שכולנו, בלי יוצא מן הכלל, מגיבים לדברים עפ"י מה שספגנו בילדותנו.
ועל החשיבה הזאת נשענים הסיפורים של אליס מונרו. סיפורים על חיים בתוך קהילה, אבל עם היבט אישי. היבט שנע מעצב לאושר, ולהיפך, וגם סתם היבט. חיים מפני שחיים כי אין משהו אחר לעשות. חיים שרק הכישרון הספרותי של הסופרת מפיח... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סבתא שלי נפטרה לפני כמעט שנתיים. היא הייתה אישה מתולתלת עם דעות נחרצות ועיניים ירוקות שאהבו לקרוא ולהסתכל על הדברים היפים בעולם. וז׳אנר הספרים האהוב עליה היה ספרים ״ישר ולעניין״.
״אני לא אוהבת את כל השטויות וכל הקיטש הזה, היא אוהבת את ההוא, ההוא אוהב את ההיא... אני רוצה סיפור, תגיעו לעיקר!״ ולמרות שהיא הצהירה את ההצהרה הזו לעיתים תכופות כשנושא הספרים עלה בשיחה (והוא עלה הרבה) ידעתי שזה לא נכון לגמרי. היא גם קראה ספרים שבהם ההוא אהב את ההיא, אבל את האווירה הסבונית שאפיינה ספרים מסויימים מהזן הזה, פחות.
בכל מקרה — כשסבתא נפטרה, מצאתי את ״חיים יקרים״ בא... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי שכתבתי על ''ריקוד הצלילים המאושרים'' במרץ 2015(לפני שנה וחצי כאשר הייתי בת 22) קראתי ספר נוסף בסדרה של אליס מונרו, אחרי שהתאהבתי בספר הקודם של אליס מונרו והוספתי אותו לפלייליסט שלי כסופרת אהובה עלי ממוצא קנדי. אחרי החגים המתישים קראתי אותו בסוף חג הסוכות, והגעתי למסקנה שזה אחד הספרים הכי לא מובנים בעליל, או לפחות העלילה שלו קשה ונוקשה, הסיפורים הקצרים שלה עוסקים בסיפורים של אנשים פשוטים בכפרים ברחבי קנדה, בכל סיפור יש פתיחה שיא וסוף שמסתיים בנקודת מפנה של מוות, או הבנה מה הם החיים עצמם? משום מה העיסוק בכך, הפך להיות אובססיבי, כך שכל סיפור שקראתי ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לי להסביר אפילו לעצמי מהו הדבר שהשאיר אותי כל כך מרוחקת רגשית מהדמויות בספר זה.
רוח קרה וצפונית מנשבת כמעט בכל הסיפורים, כאילו הסופרת עצמה לא ממש אוהבת וחומלת על גיבוריה... ועדיין, הסיפורים עצמם מענינים ברובם.
אל מול האגם" למשל, הוא סיפור שמעביר באופן ריאלסטי ומכאיב את תחושת התלותיות, וחוסר האונים שבזיקנה, בעיקר בשל שינויים בתפקוד המנטלי. הגיבורה הזקנה בסיפור זה קרעה את ליבי. סיפור מצויין אך עצוב באופן מיוחד.
ולמרות מה שכתבתי, ברור לי שיהיו רבים שייהנו מהספר, אך אותי הוא דיכא במקצת.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לספר של סיפורים קצרים יש יתרונות שאינם תלוים באיכות הסיפורים (עליהם אנסה להרחיב בהמשך) : אפשר לקרוא את הספר בהפסקות ארוכות מבלי לחשוש שנאבד קשר עם הדמויות או העלילה, ואנחנו זוכים להכיר כל פעם עלילה חדשה כך שאם לא אהבנו חלק מסוים אנו יודעים שבקריאה הבאה יש סיפור חדש שאולי נאהב יותר. כמובן שהמחיר הוא קשר אחר עם הספר ועם הדמויות שבו.. קשר רופף יותר, כזה שמרפה בקלות כשהספר לא איתך , שלא כמו הספרים והגיבורים של הספרים המלווים אותך במהלך שבועות או חודשים של קריאה ובמקרים הנדירים גם הרבה יותר. אולי קצת כמו ההבדל בין קשר ארוך ומשמעותי לאוסף של דייטים...מוצלח... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את חיים יקרים קראתי במנות קטנות, במשך חדשים לא מעטים. כנראה לקח לי זמן להיכנס לקצב ולאווירה של מונרו. מונרו היא אמנית הסיפור הקצר, ובכל זאת לכתוב סקירה על קובץ של סיפורים קצרים זה קשה. מה שאפשר זה לנסות לכתוב על הכתיבה היבשה והמינימליסטית של מונרו ועל הדמויות המוחמצות שעומדות תמיד על סיפּה של טרגדיה. טרגדיה אולי זו מילה גדושה וראוותנית מידי לדמויות האפורות של מונרו, שהרי זו בהחלט אינה טרגדיה הרואית כזו שאפשר לכתוב עליה שירים נוטפי פאתוס. ממש לא. זו טרגדיה עלובה, מדכאת ולא כריזמתית בעליל. טרגדיה כמו השורה בשיר 'בס בבלון' של מאיר אריאל "אין אונים אתה עו... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר שגרם לי להתחיל ולאהוב ספרים.
הדמויות כל כך אמתיות, הכתיבה כל כך מדויקת. הנושאים על אף דמיון שטחי בניהם אף פעם לא נמאסים, ואתה נמצא רוצה עוד ועוד. שהיד הקסומה שכתבה את המילים האלה לא תפסיק לכתוב לעולם. אז אתה מגלה שזה ספרה האחרון בוודאי שכן הפסיקה לכתוב מיד עם סיומו של זה וחבל לך. אבל אז אתה חוזר אחורה אל ספריה הקודמים, ככה עד הראשון.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפורים קצרים שכדאי לקרוא בהפסקות, בכל פעם סיפור. בעצם לא קורה הרבה באף אחד מהסיפורים האלה, אבל השפה כל כך מדויקת והניואנסים של רגשות ומחשבות כל כך ייחודיים, ששווה להתאמץ. גיבורים שהם אנשים רגילים כמונו, בתוך קרירות קנדית פשוטה אבל פיוטית להפליא. מומלץ. פרס נובל או לא פרס נובל.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוסף של סיפורים קצרים. על הכריכה מצוין שאליס מונרו היא כלת פרס נובל לספרות 2013, במשך כל הקריאה תהיתי לעצמי האם התואר הזה באמת ראוי לה, אבל מי אני שאקבע. היו סיפורים מעולים שבאמת שווים קריאה, והיו כאלו שאיך נאמר, חסרי פואנטה.
קליל וחמוד אבל לא יצירת מופת בעיני.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איכות היא תכונה בלתי ניתנת להגדרה, ובפרט איכות של ספר. אפשר לתת רשימת מכולת של קריטריונים לספר טוב. הבעיה שרשימות כאלו הן סובייקטיביות, אינן מהוות תנאי מספיק ואף לא הכרחי. איכות היא בעיני המתבונן.
למרות הניתוח המתמטי שלעיל, יש ספרים שכשקוראים אותם המילה גאונות צצה מיד בראש. אני לא יודעת מה הופך ספר כזה לגאוני. אני כן יודעת שהידיעה הזו פשוט קיימת, ללא שום ניתוח. מן תחושה כזו שחונקת בגרון, מילים שכורכות את עצמן סביב הלב כאילו היו סוכריה שהילדה שבי רוצה שתשאר לנצח. מושלמות מוחלטת. איחוד של השכל והרגש לאחד שלם. אושר עלאי.
כאלה הם לא מעטים מהסיפורים של א... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מידי שנה, עת מתפרסמים הזוכים לשנה זו בפרסי הנובל הנכספים, אני נדרך ומחכה במתח להכרזה על הזוכה בפרס נובל לספרות לשנה זו. כן גם אני נורא רוצה כבר לא מעט שנים שעמוס עוז יזכה בפרס המכובד. וכך יצא שאני יודע מי זכה בפרס נובל לספרות בעשר שנים האחרונות (ומי לצערי לא זכה), פרסים אחרים פחות מעניינים אותי. השנה הייתה זו אליס מונרו, הסופרת הקנדית שכותבת סיפורים קצרים מטלטלים, גזלה את הגאווה הציונית הפוטנציאלית. אני מאוד אוהב את אליס מונרו, ורשתות הספרים מהרו להדפיס מהדורות חדשות של "בריחה" "יותר מידי אושר" ועוד. בין ספריה גיליתי את "חיים יקרים" שטרם קראתי, ולשם כך ה... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כגודל הצפייה כך גודל האכזבה.
השתעממתי וממש שמחתי שלקחתי עותק מהספריה והתאפקתי לא לקנות בחנות.
אני אוהבת בדרך כלל את הסופרת אבל רמת הספרים המתורגמים היא לא אחידה.
מכל ספריה אהבתי מאד את בריחה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|