ביקורת ספרותית על אגדות אנדרסן: ספורי ילדות מפלאות מאת הנס כריסטיאן אנדרסן
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 20 בנובמבר, 2013
ע"י


סקנדינביה, עיר ימי ביניימית יפהפייה -

15 בינואר – 08:00 חשוך לגמרי בחוץ, אור היום עוד לא עלה. תאורת פנסים זהבהבה מאירה את הרחוב. ילדים צועדים לבתי הספר מפטפטים בשמחה (לכולם על מעיליהם ועל תיקי הגב מחזירי אור) המבוגרים יוצאים לעמל יומם - נראים מכונסים בעצמם. המשאיות כבר אספו את האשפה. חלוקת העיתונים כבר נעשתה. מכוניות האספקה כבר סיפקו את סחורת הבוקר לחנויות שבקונים כבר מתמלאות – קר מאוד. האגם שמחוץ לעיר קפא. הנהר החוצה את העיר ונשפך אל האגם זורם בקצב איטי הברווזים במרכזו מגעגעים בשמחה. הוא קפוא בצדדיו, שוב ירד הלילה שלג, ושוב יורד עכשיו.

16:00 חשוך לגמרי בחוץ, אור היום נעלם כבר לפני כשעה. הרחוב מואר בתאורת פנסים זהבהבה. הילדים צועדים בחזרה מבית הספר מפטפטים בשובבות (שוב מחזירי האור – חובה) אוליי ילכו להחליק באגם יותר מאוחר - תחרות ההחלקה בשבוע הבא. הרחובות שוקקים, חנויות מלאות בקונים, אנשים שבים מעמל יומם נראים מכונסים בעצמם – קר מאוד. היום שוב יורד שלג. עוד זמן מה והעיר התכנסה בעצמה... נסגרה.

15 ביולי – 08:00. אור יום (אלא אם מעונן או גשום) היום עלה כבר לפני כארבע שעות. הילדים צועדים לבתי הספר מפטפטים בשמחה. המבוגרים יוצאים לעמל יומם מברכים זה את זה לבוקר טוב – נראים משוחררים בהרגשה. המשאיות כבר אספו את האשפה. חלוקת העיתונים כבר נעשתה. מכוניות האספקה כבר סיפקו את סחורת הבוקר לחנויות – נעים ומסביר פנים החוץ - תחושה של יום. האגם שמחוץ לעיר לאחרונה הפשיר הברווזים במרכזו מגעגעים בשמחה. הנהר החוצה את העיר ונשפך אל האגם זורם בקצב מהיר – הרגשת חיות ופריחה.

23:00 אור יום מוחלט בחוץ (אלא אם מעונן או גשום) החשכה תרד רק בעוד כשעה. רחובות שוקקים. אנשים מסבירי פנים. תיירים מתפעלים מהעיר הימי-ביניימית המדליקה.. מבתי הקפה, מהאווירה. הילדים מתקשים ללכת לישון אולי ילכו לשוט באגם. העיר מתקשה להתכנס בעצמה להסתגר ללילה... היא ערה.

סקנדינביה – עיר ימי ביניימית מדליקה - סימפטום עונות השנה – האחוז הגבוה בעולם של אנשים הסובלים ממצוקת עצב ודיכאונות.

1805-1875 הנס כריסטיאן אנדרסן סופר שגדל וחי בדנמרק ושלמרות היותו בן למשפחה קשת יום ומרובת אסונות הוא נתון למצבי רוח משתנים ולדכאונות דווקא בעקבות תנודות עונות השנה. אנדרסן שבוחר לכתוב בעיקר אגדות ובעיקר לילדים (חייל הבדיל, מוכרת הגפרורים הקטנה, הברווזון המכוער, הנסיכה והעדשה ועוד ועוד) אגדות שמושפעות מאוד מהאוויר ומהאווירה. האגדות רובן מלוות במוסר השכל מרשים ועם זאת חלקן הן אגדות עצובות. קשות. מפחידות. חורפיות. לא פעם טרגיות. לא פעם אכזריות. סיפורים לילדים - בעיני המתבונן. סיפורים נכונים לילדים – לא בעיניי.

ספר אגדות שמהרהר בעקבותיו הרהור – על מה הטענות ומה למעשה רע במזג האוויר היציב מאוד בדרכו באותה המדינה הקטנה שלחופי הים התיכון באסיה פינת אפריקה... וכמה למרות כל הקשיים כולם – האנשים בה מחייכים רוב השנה די בשמחה.

גילוי נאות: העיון המעמיק בספר לצרכי עבודה וממש לא לצרכי הנאה.
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חגית (לפני 9 שנים)
וואוו, מדהימה... התכוונתי הן לכותבת והן לביקורת.

התמונות הראשונות שעלו לי בראש עם קריאת הסקירה הנפלאה שלך, אורית, הן יצירות של אמן פלמי (הולנדי), בן המאה ה-16, ושמו- פיטר ברויגל. הוא צייר סדרת ציורים המתארים את עונות השנה, בצורה כל כך נהדרת ולפרטי פרטים.
להלן קישור לציור שלו המתאר את הקיץ, החום, הקוצרים הנחים מעבודתם, והילדים המשחקים כדורגל על הדשא באופק הרחוק:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D#/media/File:Pieter_Bruegel_the_Elder-_The_Corn_Harvest_(August).JPG

וקישור נוסף לתמונה המתארת את ינואר- (היצירה נקראת בעברית "הציידים בשלג"):
https://quattrocentoquattro.files.wordpress.com/2011/11/pieter-bruegel-hunters-in-the-snow.jpg

תיאור הילדים המחליקים באגם הקפוא, והשלג המכסה את הכפר,כאילו שתיארת בדמיונך ובביקורת שלך את היצירות הללו.
בהחלט קסום...

ולעניין אגדות אנדרסן, פעם קראתי שבמקור הן לא היו מיועדות לילדים, ובכלל, אני מצטרפת לדעה הזו.

ולגבי המצב אצלנו- כן, המזגנים לא מצליחים לצנן את החום הלוהט, החמסין והלחות שגם בנפשינו.
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
יש את הלהקות הנודדות, אבל יש גם את הברווזים והברבורים שנשארים... אני דווקא מוצאת משהו קסום בחורף הזה... (כל עוד מדובר בתקופת זמן ידועה מראש של חמישה חורפים :)
והקיץ - הרי בו אור היום לא נגמררר....
א.מ. (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
יפה... ולו רק היה אפשר לחיות שם רק בקיץ...
ואולי היו בני האדם צריכים ללמוד מכל אותן להקות נודדות?
לא סתם כל הפחדים והדכאונות מתעוררים בחורף האפל והקר...

(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
דברים קסומים.
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
שין שין ואנקה, תודה :) ושלוח היישר אליכן חיוך :)
חמדת (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
אין כמו חיוך לפתוח את הלבבות .
שין שין (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מקסימה. מסכימה איתך שאנחנו נהנים כאן ממזג אוויר נפלא ומשובב נפש.
אנקה (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
לאוקי, נכון מה שאת אומרת על ילדים מחייכים כאן. יחסית אנשים כאן או לפחות הצעירים בהם מלאים בשמחת חיים בצחוק ברעש בעליזות נעורים שופעת. וזה טוב. ברשותך, אשתף כאן חוויה אישית שלי, לפני כמה חודשים ביקרתי בירושלים ותוך כדי נסיעה ארוכה באוטובוס למזרחה של העיר לכיוון הכותל, פגשתי אנשים ובעיקר נוער, שהסבירו פנים, שוחחו בנעימות אחד עם השני, ענו לי לשאלותיי איפה נמצאים מקומות אלו ואחרים, והרגשתי שמחת חיים אמתית והשלמה ורצון לשוחח עם זרים (אני שלא נראית מסוכנת כל כך), למרות שמספר האנשים העניים והנזקקים שם גדול ממה שראיתי במקומות אחרים בארץ. או לגמרי במקרה זה היה יום האנשים הנחמדים ולי יצא לפגוש את כולם באותו יום.
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
יערה, כן זה נכון.
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
אנקה - תודה :) בקלות הצלחתי, זה מה שאני רואה מהחלון :) ;) בוודאי, בוודאי שהילדים לא מוגנים מפני רוע - לצערי, להיפך. וזה בדיוק מה שבאתי להגיד, שלמרות החשיפה לרוע ולאי השקט, החיוכים והשמחה כן נמצאים שם (אצלכם). ואולי, אולי זה גם בזכות השמש המחייכת (ושלא תצטייר לרגע תמונה שגויה - ילדים מחייכים גם בארצות הקור :) והרבה. (((פשוט מדובר על טריגר שמוציא דיכאונות חבויים)))
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
חני, שמחה שקלעתי בתאריך :) וכן, נעשו מחקרים ויש מסקנות - בהחלט. (לא בדיוק שייך לפינה בה אתם נמצאים, אבל כן)
אנקה (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת פיוטית ביותר ויפה. הצלחת לתאר אווירה של חורף צפון אירופי במדוייק. שלג, קור, אור מועט וחיוור, דכאון ועצב. גם ילדים יכולים לחוש את התחושות האלו אפילו בלי לקרוא או לשמוע אגדות של הנס כריסטיאן אנדרסן. וגם אם המדינה השוכנת בפינת אסיה אפריקה שמשית ומוארת רוב ימות השנה הילדים לא מוגנים כאן מפני רוע.
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
דן, כן. הרי ילדים הם גמישים ושייכים לזן הסתגלתנים והזורמים, עד אשר באים המבוגרים ומקלקלים אותם... :) ו...כן, הברווזים נמצאים שם גם בחורף :) אולי לא כולם, אולי רק האמיצים שבהם או חובבי האקסטרים נשארים :).
חני (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
כבר אהבתי את הביקורת ה - 15 בינואר יום הולדתי:) ותמיד שלג ,קר, גשום, ואפור בחוץ
נושא מאוד מעניין לחקור אותו. אם יש ממצאים לגבי סימפטומים עונות ומצב רוח והקשר ביניהם אשמח לשמוע. הסיפורים של אנדרסן
ממש לא מככבים אצלנו בבית.
דן סתיו (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
אוקי ביקורת יפה ומעוררת מחשבות. הילדים "מפטפטים בשובבות" גם בחורף. המבוגרים "מסוגרים בעצמם". האם הילדים מצליחים להתמודד טוב יותר ממבוגרים עם הסכנות בגלישה לדכאונות הנובעים משינויי עונות השנה? אם כן - האם זו תכונה מולדת שכמו הרבה דברים נשחקת עם הגיל?

וקצת פחות חשוב - האם ברווזים באמת נשארים שם בחורף ולא נודדים לארצות החום היחסי? ואם הם מגעגעים בשמחה, מן הסתם הם גם מסוגלים לחוש עצבות ואף גרוע מכך....דיכאון או מה שכינית "מצוקת עצבות".
יערה (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
ל:אוקי הביקורת שלך ממש מאוד מאוד יפה. וזה נכון מה שאת אומרת שם על החיים שם? ממש יפה.
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
טופי, בראייה שלי הסיפורים הללו, מעבר למוסר ההשכל שמלווה אותם, יכולים לעורר בילד - תלוי ברגישות שלו - תחושות של חרדה. תחושות פחד. או סתם רגשות לא נעימים, והרי לא לזה אנחנו מכוונים בסיפור לילדים.
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
מקווה שתגיע ענישה כה חמורה ומרתיעה ושהחיוכים, שהחיוכים הללו ימחקו.
טופי (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
מדוע דעתך אלה אינם סיפורים נכונים לילדים?
ליאור (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
מתברר שכאן באפריקה יש לא מעט סיבות לחייך, מעבר למזג-האוויר. מתברר שאחד החיוכים הכי גדולים שנראו פה לאחרונה נובע מהמגע הבלתי פוסק עם ילדות בנות 15.
מעניין אם הילדות הללו מחייכות בעונה מסויימת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ