ביקורת ספרותית על פריחה פראית מאת אהרן אפלפלד
ספר מעולה

---

עוד ספר נהדר מפרי עטו של אפלפלד. בדומה לספריו האחרים, גם כאן בודה אפלפלד מעשייה על יהודים החיים בגלות, אבל יהודים אלו שונים מהותית מהיהודי האמיתי שהיה שם. היהודי של אפלפלד הוא יהודי-גוי. הוא חזק, מדבר כמו איכר, חי כמו איכר, מרבה להשתמש ברובה, מחובר לאדמה כמו איכר ואין לו כמעט סממנים יהודיים. בסיפור זה מצליח היהודי הצעיר גם להתבהם ולהגיע לגילוי עריות עם אחותו, אותה גרר אל ראש ההר. בראש ההר מגן היהודי-גוי המוזר על חלקת קבר של יהודים שנהרגו תוך כדי קרב (!) עם הגויים. אבל אפלפלד, ברמזיו וכשרונו מגדיר את אותם יהודים הי"דים, כלומר עדיין מצפים היהודים שהשם יקום דמם ולא יהודי אחר... ולפי אפלפלד היהודי שלו מחובר לגויים, מדבר בשפתם, שוגל את נשותיהם, יודע לשתות כמוהם. ממש כל מה שיהודים לא היו... וכך, ביד מוכשרת מצליח אפלפלד לטוות סיפור קסום על אהבה ומאבק בטבע, על הרים גבוהים ואדמה שופעת. תענוג גדול לקרוא אותו ותענוג גדול לנסות ולפענח את הרמזים השזורים בסיפור. ממולץ בחום.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על פריחה פראית