ביקורת ספרותית על פריחה פראית מאת אהרן אפלפלד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 23 באפריל, 2018
ע"י אורי החמודה


את פריחה פראית הכרתי בהיותי סטודנטית לספרות בבר אילן השנה בשיעורים של המרצה ורד טוהר, בקורס הנקרא ''ספרות דור המדינה'' נכנסו לראשו של אפלפלד גם בעקבות פטירתו השנה, בגיל 85, עלה מרומניה לאחר השואה הארורה שפקדה אותו. הוא כתב ספרים רבים על השואה ואחד מהספרים שמשכו את עיני כעובדת בספריה, פריחה פראית. הסיפור מגולל את סיפורם של שני אחים, עמליה וגד ששומרים על גבעה בירושה בהרי הקרפטיםן בעקבות מלחמת העולם השנייה הם מפתחים יחסים אסורים, אפשר לומר גילוי עריות, הקשר בינהם מאוד לא בריא והרסני, בעקבות איבוד משפחתם במחנות ובתאי הגזים מוצאים נחמה זה בזה, הדיאלוגים בינהם מסמלים המון בדידות, למרות הנוף הפסטורלי, והרגשת היחס הבלתי תקין, לפעמים חשתי שגד אחיה מתייחס לעמליה כמו אל חיה כאשר מתעלס איתה, ועמליה כיבדה אותו ואהבה אותו יותר ממה שאהב אותה, כאשר עובר כמה חודשים היא נכנסת להריון, הם לא יודעים מה לעשות עם התינוק, הסיפור בשלב כלשהו איבד אותי לקראת הסוף, הספר מעניין, אך הסוף היה תמהוני מדי, המלצה שלי לנסות לקרוא אותו כי הוא מעניין ומציג פן אחד ומעניין על השואה

כוכבים: 4.3 הוא מעניין מציג פן אחד על צד השואה, וגם הזדמנות טובה לקרוא בכתבי אפלפלד.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ