הביקורת נכתבה ביום שלישי, 29 באוקטובר, 2013
ע"י תולעת ספרים ומתגאה בזה
ע"י תולעת ספרים ומתגאה בזה
קראתי את הספר לפני שנה בערך, והיו לי חילוקי דעות בעניין. מצד אחד אני לא סובל את הדמות של ג'ייסון, לא בגלל שהוא מתחרה עם פרסי על המנהיגות, אלא בגלל האישיות המושלמת שלו. בניגוד לדמויות האחרות של ריירדן, הוא פשוט לא מציאותי.
אבל בסך-הכול הוא לא היה יותר מדי מאכזב. האמת שציפתי לו כל החופש לפני וקצת התאכזבתי מהעלילה, אבל בסופו של דבר ריק ריירדן לא מצליח לשעמם אותנו עם העלילות היותר ויותר לא הגיוניות שלו ואפילו להצחיק לפעמים.
הסופר הקפיד להשאיר אותנו במתח לקראת הספר הבא, מה שיכניס לו כנראה עוד הרבה כסף, מה שמביא אותי לנושא הבא. ריק נהיה מוכר פשוט. הוא פחות משקיע בדמויות ובמה שקורה להם ואפילו במציאותיות שהייתה בספרים הראשונים, והכתיבה העמוסה שלו יחסית לספרים הראשונים והקלילים קצת אכזבה אותי. זה מובן מאליו שאני אקרא את הספר, אבל עד עכשיו פרסי ג'קסון היה בתחרות כלשהי עם הארי פוטר (לדעתי) אבל עכשיו הארי עקף אותו בהרבה. בהארי פוטר הסופרת לא מראה שום מאמץ להיות מסחרית וזה מה שעושה את הספרים שלה כ"כ יפים, בניגוד לספרים האחרונים של ריירדן. בכל זאת מצפה לספר הבא, ומקווה שיהיה פחות מאכזב מהקודם.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
