ביקורת ספרותית על אות אתנה - גיבורי האולימפוס #3 מאת ריק ריירדן
ספר מעולה

---

כמו תמיד, נאלצתי לחכות שנה שלמה כדי לקרוא את הספר השלישי בסדרת "גיבורי האולימפוס", סדרת המשך לסדרת ספרי "פרסי ג'קסון."

אתחיל דווקא בנקודה שבה פגשתי את פרסי ג'קסון לראשונה. בעיקרון, לא ממש רציתי לקרוא את הספר בתחילה. בדרך כלל אני פחות מעדיפה לקרוא ספרים ש"כולם" קוראים כרגע.
זה היה שבוע הספר, והחלטתי בכל זאת לתת לספר הזה צ'אנס. קניתי את כל חמשת הספרים. ננסה.

נשאבתי לספרים, ולסדרה בכלל, כבר מהעמוד הראשון. העלילה סוחפת, האירועים מתרחשים במהירות בזה אחר זה. לפי דעתי זהו אחד מאותם הספרים שאי אפשר להניח אותם מהיד, ואפילו כשעוזבים אותם לרגע, לא מפסיקים לחשוב על הספר.

אני כבר יודעת שכתבו שלל ביקורות על ספרי "פרסי ג'קסון." היו גם השוואות מסויימות של הסדרה לסדרת "הארי פוטר" מאת ג'יי.קיי.רולינג. אני מודה, לא קראתי את ספרי "הארי פוטר" וגם את הסרטים לא ראיתי. אני מקווה להאמין שלא התחשה העתקה מסדרת ספרים זו אצל "פרסי ג'קסון".

אז כן, הספר השלישי בהחלט לא מאכזב. אולם הספר השני בסדרה, "בן נפטון" השאיר בי צפייה עצומה להמשך, אך "אות אתנה" בהחלט לא מאכזב עד עכשיו. כעת אני בערך באמצע הספר. הייתי מסיימת אותו מהר יותר, אך בגלל העומס הרב לוקח לי יותר זמן.

ריק ריירדן הוא אחד הסופרים האהובים עליי, זאת בעיקר בגלל הכתיבה שלו. העלילה סוחפת, הקריאה זורמת. כל פרק משאיר בי טעם של עוד. השפה בה הוא כותב מוצאת חן בעיניי. אני לא חושבת שהסופרים צריכים "להתחכם" יותר מדיי בעת כתיבת הספר. קהל היעד העיקרי של ריירדן הוא בני נוער, והוא מצליח להתאים את הספר אליהם. אני חושבת שהוא לאו דווקא מזלזל ברמה שלנו. הוא פשוט גורם לנו להתחבר יותר אל העלילה.

עכשיו (כן, יש לי הרבה דברים להגיד על הסדרה הזו), לא יכולתי שלא לציין את העובדה שבסדרת הספרים הנוכחית, העלילה מסופרת כל כמה פרקים מנקודת מבטה של דמות אחרת. ריירדן בונה את העלילה בצורה מצויינת, ולא מאולצת מדיי כדי שתתאים עכשיו לדמות המספרת. זה מה שהרגשתי בעת הקריאה. לכל סופר יש את "החתימה" שלו, סגנון הכתיבה שלו, וריירדן מצליח, לדעתי, להתעלות ולייחס לכל אחד משבעת הגיבורים הראשיים, מספר מכובד, קול ייחודי משלו.

הייתי רוצה, ברשותכם, להתייחס בביקורת גם אל אחד הספרים הקודמים שהזדמנו לידיי, לפני שהתחלתי בקריאת "אות אתנה". לפני הספר הזה, קראתי בין היתר את ארבעת ספרי סדרת "דמדומים" מאת סטפני מאייר ברצף. בהתחלה, לאחר ביקור ממושך כל כך אצל הערפדים "המושלמים" בני האלמוות וחסרי הדאגות, התרסקתי לתוך עולם בני התמותה. נכון, ישנם גם אלים בספרי "גיבורי האולימפוס", אבל ריק ריירדן הופך גם אותם ל"אנושיים": גם להם יש דאגות, גם ביניהם מתחוללות מריבות. ממש כמונו. לכן אני מצליחה להתחבר אל הסדרה. גם "החצויים", שהם חצי אלים בעצם, מתנהלים כמו ילדים אנושיים רגילים. הם מדברים אליי. אני מבינה אותם.

לסיום, סדרת מומלצת ביותר. הנאה צרופה.

» ביקורות נוספות של tals
» ביקורות נוספות על אות אתנה - גיבורי האולימפוס #3