מצרפי המקריםיואב בלום13נהנתי. היו כמה רגעים שחשבתי לעצמי- הי! זו פשוט גאונות צרופה. למשך יומיים אחרי הקריאה הפכתי להיות קצת פרנואידית, מנתחת מסביבי כל דבר ומנסה לחשוב איך מישהו היה יכול לצרף לי את מה שבדיוק קרה אבל גם היו רגעים שהעיניים שלי דילגו קדימה לפסקה הבאה כי ההסבר היה קצת מיגע. בהחלט מצאתי את הרעיון של הספר מרענן למדי. אחרי כמעט חצי שנה של ספרים שפשוט לא טובים ולא רעים מספיק כדי שיהיה בא לי לכתוב עליהם ביקורת, קראתי את מצרפי המקרים. הסוף היה צפוי למדי אבל עדיין נהנתי לקרוא אותו. כמו ההנאה של הסרת עטיפה ממתנה גם אם יודעים מה מסתתר מתחת. אז אם אני ממליצה? בהחלט כן. העביר לי את שבת אחה"צ במהירות רבה. אולי אפילו אקרא אותו שוב. אז שורה תחתונה, תהנו!!
חוק הקוסמים הראשוןטרי גודקינד6עלילה מרתקת, לא משאירה זמן לנשימה. כל רגע קורה משהו רעיונות מקוריים קופצים בין הדפים, רגשות משתולים, קור, כאב, סאדיזם, אהבה, הגבול הדק בין האמת לשקר והחוקים שבין לבין. זה מה שתמיד אהבתי בספרי פנטזיה, את האפשרות לצאת מהמציאות ולדון בשאלות מהותיות על רקע שלא נוגע בדבר. בצורה כמעט פילוסופית אבל קלילה הרעיונות של גודקינט מועברים. יש אנשים שיראו אותו כמיגע אולי בהתחלה, מגעיל או ברוטאלי. אבל אם מתעלמים מכל זה (או שדווקא לא, מה שמוסיף לקסם האפל של הספר) מתקבל ספר מעניין בהחלט.
שם הרוחפטריק רותפס16רותפוס בכתיבה יחודית ומרשימה הופך את הדיו מחוויה חד מימדית להוויה של תמונה נשקפת. שם הרוח מנגן על הנימים הכי עדינים, הפחדים הגדולים והאמת הערומה בפשטות ובקלילות מעוררת קנאה נובלה הטובלת את מכחולה בנסיון שרבים נכשלו בו לצייר התהוות של גיבור, גנב, שקרן תסמכו עלי, אתם לא תצליחו להפסיק לקרוא עד שתגיעו לסוף ואז תתעצבנו שרותפוס עדיין לא כתב את הספר השלישי בין ספרי הפנטזיה הטובים שנכתבו לאחרונה. תהנו
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון7ספר נחמד, סגנון רומנטי. מסקנה שפיתחתי אחרי קריאה של עשרה עמודים בערך. אי אפשר לומר שהתאמצתי ממש קשה כדי לסיים את הקריאה, זה לא מסוג הספרים האלה, אבל החוויה שלי בסיום הייתה- אוקי, נחמד אבל זהו. בעצם העלילה די צפויה וברורה מאליה, מתרפקת על זכרונות ובקיצורו של דבר מאוד טרגית ורומנטית. ספר לא מפתיע או מחדש אז אם יש לכם זמן לבזבז כמו את אחה"צ של שבת שלכם אני ממליצה שתהרגו אותו על ספר שקצת יותר שווה את זה :)
הפרדס של עקיבאיוכי ברנדס4הספר הזה פשוט עיתונות גרועה. חברים שלי שקראו את הספר התלהבו ממנו אז מצאתי את עצמי יום אחד פותחת אותו כדי לראות על מה כל הרעש. ברנדס לא כותבת טוב. אם אתם מחפשים להנות מכתיבה טובה על תיקחו את הספר הזה. אם לעומת זאת אתם אוהבים את פינת הרכילות בעיתון אז אולי הספר הזה בשבילכם. ברנדס מתיימרת להבין את האנשים שהיא כותבת עליהם אבל לדעתי זה גובל בהוצאת דיבה ולשון הרע. מזל שהם מתים אחרת כנראה הם היו תובעים אותה...
הנסיך האובדפרנסס הודג'סון ברנט4אני לא רוצה להמעיט בערכו לכן לא אכתוב בקורת אבל אני בהחלט ממליצה לכולם לקרוא אותו. זה מסוג הספרים שנותנים לך את הרצון להיות שם, להיות הגיבור, הוא הופך למודל החיקוי שלך. אני מקווה שתהנו ממנו כמו שאני נהנתי.
מחוננת - שבע הממלכותקריסטין קאשור2לכל הפמיניסטיות שבינינו, הספר הזה בשבילכן. ולכל הבריאים בנפשם, לא מומלץ =) (בלי לפגוע בפמיניזם, הספר הזה פשוט קיצוני ולכל אוהבי הפנטזיה, יש ספרים יותר טובים מזה....)
קול למתים אורסון סקוט קארד3ספר מדהים,מלא מחשבה,מיסתורי,מלא ברעיונות מבלבלים הדורשים זמן מחשבה ושבינהם צריך לנתב ולהבין מה נכון, מה לא ומה מסוכן . אורסון סקוט קארד: דמגוג,מלא באמונות ודעות הכותב את דעותיו בין השורות,גאון לא מבוזבז והפכפך. אז עם כל ההקדמה הזו לספר השני בסדרה של אנדר שאין מילים לתאר אותה, תחליטו בעצמכם האם לקרוא. אבל הישמרו הסכנה מידית עם הכניסה לעולם של אנדר. אז תרימו את החומות וחזקו את הביצורים וקדימה! השער של האוייב נמצא למטה! (נ.ב ההקדמה הנ"ל מייחסת את עצמה לכל סדרת אנדר וחלקה לצל)
פרשת גבריאל תירושיצחק שלו0הספר הזה הוא הספר הטוב ביותר שנדרשתי לעשות עליו עבודה בספרות... הערכים שם מובאים בצורה קלילה, מובנת מאליה ובלי להרגיש הספר מנתב אותך בדיוק למקום הנכון מבחינה רגשית. שמחתי למצוא פינה ספרותית יפה ומשמעותית בין כל הזבל שממציאים היום ועוד קוראים לו ספרות ושאנחנו התלמידים עוד אמורים לנתח!!!
שמונה בעקבות אחדימימה אבידר-טשרנוביץ2"מחיצת דמים ואלם ויגון ובדידות" מפרידה בין פליטי השואה שהגיעו לארץ ישראל ובין ילידי הארץ- הצברים השזופים, הנועזים והחביבים. שורדי מחנות ההשמדה הגיעו לארץ ישראל- מקום שבו דמותו של היהודי בכלל ושל הילד היהודי בפרט היתה כבר קבועה, נוקשה, וחסרת פשרות: ישראלית, צברית, ראש מורם, וקרבין ביד.. "אחד משלנו" ריגש אותי בגלל הרצון הפשוט שבו- לרפא מישהו ע"י אהבה, ואני מורידה את הכובע בפני ימימה טשרנוביץ שהיתה הראשונה שהביאה אל ספרות הילדים את הנושא הכאוב הזה. ומצד שני... אני מתפלצת !! עד כמה המיתוס הצברי שצמח לנו כאן היה נוקשה, ומרוצה מעצמו, וחסר אינטליגנציה רגשית אמיתית. שכח, תהיה אחד כמונו..רק כך תהיה "אחד משלנו".. רשימה על הספר "אחד משלנו" מתפרסמת בבלוג שלי "אן מאבונלי מגיעה לשיך אברק" http://blog.tapuz.co.il/girlkido
שמונה בעקבות אחדימימה אבידר-טשרנוביץ1לא זכור לי אם קראתי אותו בילדותי, אבל קראתי עכשיו ונהניתי מאוד. כיף לקרוא קצת על החיים של ילדים לפני קום המדינה ולפני עידן הפלאפונים והמחשבים (לא שיש לי משהו נגד פלאפונים ומחשבים). על הספר כתוב כי הוא "ערוך מחדש" ובפנים מוסבר כי "הותאם לשפת הילדים של היום", אבל נראה לי שגם העריכה מחדש נעשתה אי שם בשנות השמונים, ובכל אופן עדיין התחושה היא של מכונת זמן שלקחה אותנו 60 שנה אחורה. מומלץ מאוד, גם לילדים וגם לילדים שבגרו.
שמונה בעקבות אחדימימה אבידר-טשרנוביץ1ספר נחמד קראתי בילדותיחבורת ילדים פותרת תעלומה, מסוג הספרים שגורמים לילדים המתחילים לקרוא לאהוב את הנושא.