ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 23 באוקטובר, 2013
ע"י tuvia
ע"י tuvia
אם חשבתם שרובה, טנק, מטוס קרב הם כלי נשק יחידים אז טעיתם!
לידיעתכם נפט ( שלעיתים ניקרא גם נשק הנפט), גז, ומים ( לשתיה), הם כלי נשק לא פחות
מכלי הרג.
אוצרות טבע נדירים הם כלי נשק כאשר אלה ששולטים בהם יכולים להגביל את הגישה לאלה
שחסרים אותם, ואז המים, הדלק והגז הם לא פחות אכזריים מכדור, חומר נפץ או פצצה.
בספרו נהרות של אש מנתח סופר שלושה ״ תיקים לדוגמה״ במזרח התיכון בעלי פוטנציאל
נפיץ ביותר : נהר הפרת שנובע בתורכיה , עובר בסוריה ונשפך בעירק.
נהר הנילוס ( הלבן והכחול) שנובעים במשולש הגבולות : אוגנדה, קניה וטנזניה, עוברים
ומתאחדים לנילוס דרך סודן הדרומית, צפון סודן ונשפך המצרים, ונהר הירדן שנובע
ממקורות בלבנון, סוריה וירדן, זורם ונשפך בכנרת, ובמוצאו ממשיך לאורך הגבול בין
ירדן וישראל ( יש המדקדקים ואומרים בין ירדן ושטחי הרשות הפלסטינית).
לדעתי המקרה של הפרת הוא המעניין ביותר היות ומעורבים בו אינטרסים מעל ומעבר לשאלה
של מים : היחסים בין תורכיה לסוריה מתוחים כבר לאורך שנים רבות. במקרה הזה מעורבות שאלות
של דת ( עלווים מול סונים), עמים ( תורכים, סורים, עירקים), לאומים שונים ( עלווים, סונים, כורדים, דרוזים וכו׳).
שאלות של מאבקים על טריטוריות שמעורב בהם טרור- הכורדים והPKK,הדרוזים ושאיפתם לעצמאות, ולכל זאת
נוסף מזה שלוש שנים האביב ( החורף) הערבי.
ספרו של סופר קצת ישן והוא לא ממש מדביק את הקצב של הארועים בעשרים השנים
האחרונות, אבל נמצאות בספר מספר
תובנות ששרירים וקיימים גם כעת ולדעתי ישררו עוד תקופה ארוכה למדי.
לכן לדעתי הספר הוא טוב ושווה קריאה.
טוביה
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
טוביה, מעניין וכתוב יופי.
|
|
|
tuvia
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
רץ, תודה על הקומפלימנט , בקשר ליושרה, אני חושב שזה דבר שאפילו לא צריך להזכיר כי הדברים ידועים וחוץ ממני
יש עוד הרבה אנשים שיודעים את המצב ובנושא כל כך רגיש כמו מים = חיים, זה די נורמלי
שכותבים דוגרי. ימין או שמאל כשעוסקים בנושא כל כך רגיש , דורש אחד בלב ואחד בפה. הנתונים ידועים, השימוש שעושים בידע הזה נתון לכל אחד , אבל המגמה היא לשאוף לאמת ולצדק. הספר עוסק באריכות בנושא הקונפליקט על המים בכל האזורים שתיארתי . ורק לידיעתך, הנושא הישראלי- ירדני- פלסטיני הוא לא המסובך ביותר יחסית לשאלת מי הפרת ומי הנילוס. ואפשר לצפות שהבעיה תפתר במשא ומתן כפי שישראל ניהלה משא ומתן כזה עם הירדנים בהסכם השלום שנחתם איתם. תודה על הדיון. טוביה |
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
טוביה - תודה לתשובה, בידע הרחב בנושא אקוויפר ההר והחוף, ומעל הכול ביושרה שבה אכן הבעייה הוצגה על ידך .
|
|
|
tuvia
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
תודה חני,
אלו לא טיעונים שלי, הם של סופר.
אני רק עבדתי עליהם קצת והבאתי אותם לעוסים לחברים. |
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
עונג לקרוא אותך מתאר את מובילי המים הגדולים בעולם..טיעון בהחלט מתקבל על הדעת.
|
|
|
tuvia
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
רץ , אתה צודק במאה אחוז.
אני העליתי לדיון את התמונה הגדולה. כשיורדים לפרטים , התמונה מסתבכת ומתמלאת בפרטים שאותם לא הזכרתי
בביקורת. בתמונה היותר גדולה המצב של הפלסטינים הוא ממש חצב. ביהודה ושומרון, ישראל היא זאת שמאפשרת או לא חציבת בורות מים ושאיבה שלהם מאקוויפר ההר. בעזה, הם חוצבים בארות באקוויפר החוף שדי התמלח בשנים האחרונות בגלל שאיבת יתר, וכבר כיום יש שם מחסור במים. אבל כמו שכתבתי בביקורת, אצלינו זה משחק ילדים לעומת מה שהלך בין תורכיה לסוריה ששם המצב היה נפיץ עד מאוד והסורים תבעו את התורכים בבית הדין הבי״ל כדי לעצור את בניית הסכרים ומילוי האגמים של תוכנית הנאפ. פה התורכים מנעו מים מיליוני סורים במשך חודשים! טוביה |
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
טוביה - בהיבט הזה כול דבר הוא נשק כמו חרם כלכלי וכ"ו, לגבי המים, אני מזכיר לך שקודם לששת הימים התנהלה בין הסורים לישראל מלחמה על המים, כשהסורים ביקשו להטות את הדן
וגם כיום מתנהלות מלחמות, הלבנונים שואבים את החצבני, במקרה הזה אנחנו לא מגבים.וביהודה ושמרון, אנחנו שולטים על המים אך החלוקה ביננו ובין הפלסתיניים ממש בעיתית ולא בדיוק הופכת אותנו לצדקים גדולים, ומה קורה לגבי מקורות המים של רצועתעזה ההולכים ומדלדלים, ופוגעים בבריאות האוכלוסייה, אז למה ללכת כול כך רחוק.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
