ביקורת ספרותית על תוגותיו של אמריקאי מאת סירי הוסטוודט

---

...אריק מתנהל בבדידותו,בעיקר מהקליניקה לביתו,דרך צפייה והאזנה לחייהן של מירנדה הציירת ובתה אגי.
שכנותיו החדשות לדירה.
שתי הדמויות מפרות את בדידותו לפרקים,מאכלסות את תשוקותיו ומאווייו ואף מעמיקות לעתים את צערו והעדר משפחה בחייו.
אגי פולשת לביתו בדילוגים חינניים ומפתחת עימו קשר מורכב ומעניין וצובעת רגעים בתכלת זהובה .
ג'פרי הצלם-
בן-זוגה לשעבר של מירנדה,אשר נושא בעברו טרגדיה ההופכת אותו לאדם תלוש,מבולבל ואקסצנטרי.
וברטון הנפלא
-כלב-הים: כפי שהוא מכונה בדמיונו של אריק[בשל שמנמנותו והזעתו המרובה]
ודמויות רבות נוספות-כולן אמינות ומקוריות.

ולעומתן-סיפורי העבר אשר הרגישו לי תלושים לגמרי מן הסיפור המרכזי.
דמויות יבשות,נטולות נפח ועומק.
צללי רפאים המבליחים לתוך הסיפור באופן מאולץ וכוזב.

בסופו של הספר,בפרק התודות-כותבת סירי כך:

"הקטעים בספר שלקוחים מזיכרונותיו של לארס דיווידסון נלקחו ישירות מן הטקסט שכתב אבי,
למעט עריכה קלה ושינויי שמות.
במובן זה,לאחר מותו הפך אבי לשותפי.
סיפורו של דודו של האב,דייויד,גם הוא אמת,
והכתבה מהעיתון על "דייב איש העפרונות" מצוטטת מילה במילה.
חרף השאילות הישירות הללו,מיזגתי ברומן באופן חופשי סיפורים בדיוניים יחד עם סיפורים אמיתיים."

נפתרה התעלומה.

על פניו מחווה נפלאה,
לו אך ידעה כמה החיבור הזה בין מציאות לבדיה חיבל בספרה.

» ביקורות נוספות של נינה
» ביקורות נוספות על תוגותיו של אמריקאי