"הוא מתיישב בכבדות על ספסל, פניו נחות את כאב ההליכה, והוא אומר, יש לי הרגשה שזה לא יימשך עוד הרבה זמן, ואולי טוב שכך.
אני רוצה לומר, אל תדבר שטויות, אבל אני יודע שבעצם הוא צודק.
מלפנים הים, מאחור ארץ ולמעלה השמש, הכחול הבוהק.
המפרשים פרושים, הספינות מפליגות עוד מעט, צריך למהר לעלות.

כל הזמן היה כפסע בין היותנו לאי - היותנו... אינני יכול אלא לשתוק.
להצמיד את קונכיית חייו אל אוזני, להחזיק בידו ולומר, אל תדבר שטויות."
אורי ש. כהן יצר כאן רומן מפתיע שעוסק באהבה, מחלה ומוות.
זו גם היזכרות כפולה בשני אנשים שחולים ומתים ובשני ילדיהם ואהבתם.
בכנות ובכישרון מדבר הרומן על אהבה ומוות, על הפרידה מן ההורים שלעולם אינה בזמנה, על החיים, הוויתור עליהם והבחירה בהם מחדש בעולם שבו רק הסוף ידוע.

בדרכו זה יכול גם להיות סיפור אופטימי.

"בימים טובים אני מבין שהמתים שלי אומרים לי, תמשיך, תמשיך, בסוף כל זה מחכה לך אהבה גדולה."

אורי ש. כהן הוא בן 32, מלמד ספרות באוניברסיטה העברית, מבקר ספרות ובעל בית - קפה בתל - אביב. זהו ספרו הראשון.

אורי ש. כהן

אורי שמואל כהן (נולד ב-1970) הוא סופר וחוקר ספרות ישראלי, מלמד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, עוסק בספרות עברית ואיטלקית ובתרבות עברית ואיטלקית.... המשך לקרוא

שם הספר
הישרדות - תפיסת המוות בין מלחמות העולם בארץ ישראל ובאיטליה - חיי מדף #
לקרוא את אורלי קסטל-בלום - לקרוא את #
הנוסח הביטחוני - ותרבות המלחמה העברית