אורי ש.כהן

אורי ש.כהן

סופר

אורי שמואל כהן (נולד ב-1970) הוא סופר חוקר ספרות ישראלי, מלמד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, עוסק בספרות עברית ואיטלקית ובתרבות עברית ואיטלקית.

נולד בשנת 1970 בשיקגו שבארצות הברית, לאם ממוצא גרמני ולאב ממוצא מרוקאי. בגיל חמש הגיע עם משפחתו לישראל. שירת בחיל הים, עבר קורס חובלים והשתחרר בדרגת סגן.

למד באוניברסיטה העברית בתוכנית "אמירים". עבד כמלצר במסעדת "אוקיינוס" בירושלים. עם שני מלצרים נוספים פתח בית קפה בנוה צדק. קיבל תואר דוקטור לספרות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. היה כתב של העיתון "דבר" ברומא.

בשנת 2004 הפיק, יחד עם רוני אבולעפיה, את הסרט הדוקומנטרי "רישומים לקורות חיים" על הסופרת אידה פינק.

ספריו:
על מקומו בשלום, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003 (עריכה: שי צור) – רומן.
הישרדות : תפיסת המוות בין מלחמות העולם בארץ ישראל ובאיטליה, הוצאת רסלינג, 2007.
לקרוא את אורלי קסטל-בלום, אחוזת בית, 2011.

תרגם לעברית את ספרו של ארי דה לוקה "היפוכו של אחד".

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור]
ג'ורג'יו אגמבן, מה שנותר מאושוויץ, הוצאת רסלינג, 2007.
פייר פאולו פאזוליני, קולנוע של שירה : מבחר מאמרים, הוצאת רסלינג, 2009.

1.
"הוא מתיישב בכבדות על ספסל, פניו נחות את כאב ההליכה, והוא אומר, יש לי הרגשה שזה לא יימשך עוד הרבה זמן, ואולי טוב שכך. אני רוצה לומר, אל תדבר שטויות, אבל אני יודע שבעצם הוא צודק. מלפנים הים, מאחור ארץ ולמעלה השמש, הכחול הבוהק. המפרשים פרושים, הספינות מפליגות עוד מעט, צריך למהר לעלות. כל הזמן היה כפסע בין היותנו לאי - היותנו... אינני יכול אלא לשתוק. להצמיד את קונכיית חייו אל אוזני, להחזיק בידו ולומר, אל תדבר שטויות." אורי ש. כהן יצר כאן רומן מפתיע שעוסק באהבה, מחלה ומוות. זו גם היזכרות כפולה בשני אנשים שחולים ומתים ובשני ילדיהם ואהבתם. בכנות ובכישרון מדבר הרומן על אהבה ומוות, על הפרידה מן ההורים שלעולם אינה בזמנה, על החיים, הוויתור עליהם והבחירה בהם מחדש בעולם שבו רק הסוף ידוע. בדרכו זה יכול גם להיות סיפור אופטימי. "בימים טובים אני מבין שהמתים שלי אומרים לי, תמשיך, תמשיך, בסוף כל זה מחכה לך אהבה גדולה." אורי ש. כהן הוא בן 32, מלמד ספרות באוניברסיטה העברית, מבקר ספרות ובעל בית - קפה בתל - אביב. זהו ספרו הראשון....

2.
הישרדות היא מילת המפתח של ספר זה; ספרות כביטוי המלא ביותר האפשרי של תקופה היא חומר הגלם שלו. הבחינה של תפישת המוות בתקופה שבין מלחמות העולם מאפשרת לקורא גישה אל המארג עצמו של השפה, כמו גם אל הרעיונות שמדריכים את הקיום שלנו עד היום. בן גוריון ומוסוליני, עגנון ושלונסקי, פירנדלו ואונגרטי – אלה היוצרים והמנהיגים שעומדים במרכז הדיון בספרו רב-ההשראה של אורי ש. כהן. ההצבה של התרבות העברית בארץ ישראל לצד התרבות האיטלקית של התקופה מאפשרת לקווי האופי המיוחדים של כל תרבות פוליטית לבלוט. הספר הישרדות, בשונה ממחקרים השוואתיים אחרים, אינו עוסק בהשוואה, שכן זו נובעת מכך שאותה שאלה נשאלת בשני מקומות, בשתי שפות, בשתי תרבויות פוליטיות וספרותיות שונות אך דומות. הן דומות מעצם העובדה ששתיהן, באופיין, סגורות באותה תקופה: בארץ ישראל, ככלל, מי שאינו ציוני אינו משתתף במערכת הספרותית; באיטליה, מי שהשלטון אינו חפץ ביקרו – מושתק. מהי תפישת המוות של תרבות נתונה – זו השאלה. ספר זה רואה בתשובה עליה, כפי שהיא מתבטאת בשיח הספרותי והפוליטי, את המקום שבו מתרחש המעבר מהתחושה הקיומית של היחיד לקיומה של קהילה. תוך כדי דיון מעמיק במגוון רחב של תיאוריות (פוקו, בארת, אגמבן, שמיט, פול דה מאן ואחרים) נחשפת תפישת המוות כצומת העצבים של התרבות במפגשה עם הפוליטי, המקום המהותי שבו מתרחש השיח הציבורי. דעות פוליטיות של סופרים אינן נחקרות כאן, אלא המשמעות הפוליטית של השפה, של הסיפור, של השירה. השיח הספרותי והשיח הפוליטי נקראים כאן כחלקים של אותה רקמה המזינה את היחיד אך גם שולחת אותו אל מותו. מותי שלי, הדבר הוודאי שלעולם אפשרי, אך גם לחלוטין בלתי נתפש, הוא המפתח לעבודה זו. המנעול הוא המציאות המדממת שלנו, שבה הישרדות היא מילת המפתח שעולה כאן לראשונה כנקודת ההיתוך של הפוליטיקה היהודית מראשיתה ועד עצם היום הזה. אורי ש. כהן הוא מרצה לספרות עברית ותרבות ישראלית באוניברסיטת קולומביה. מחברו של הרומן "על מקומו בשלום" (ידיעות אחרונות 2004). יחד עם רוני אבולעפיה יצר את הסרט הדוקומנטרי "אידה פינק – רישומים לקורות חיים" (2004). לאחרונה תרגם מאיטלקית את ספרו של ארי דה לוקה "היפוכו של אחד" (הספריה החדשה, 2006). הספר רואה אור במסגרת "חיי מדף": סדרת דיונים בספרות העברית והישראלית. עורך הסדרה: פרופ' דן מירון ...


הרהורים בעקבות קריאה בספרו של אורי ש.כהן "על מקומו בשלום" פיוטי מאוד.עדין ורך כאדוות גלים. "אני מבקש ממנו לספר לי על הילדות.הילדות,הוא ... המשך לקרוא
20 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ