ספר שונה מהרגיל. מעין אגדה המציבה את האנושיות והתמימות מול הרוע והאטימות. ספר שכיף לקרוא. כזה שעושה טוב על הנשמה אבל לוקח קצת זמן להכנס ל"ראש" שלו.

יופי של ספר. כתוב בשפה נעימה ומושכת כיף לקרוא. עם אחד מהסיפורים הזדהתי. האב האובססיבי לביתו? האם שחייה סובבים סביב ילדיה ומרגישה שהיא מתחילה להתפרק? השופטת שהתאלמנה ומנסה לחבר את השברים של חייה חזרה? לא אגלה איזה סיפור הכי דיבר אלי.

עוד מגרה אבל קצת מאכזב. אמנם לקרוא בלש בטעם של פעם זה שינוי מרענן אבל דמותו של מגרה הפעם קצת שדופה והתובנות הפסיכולוגיות שבדרך כלל מלוות את מהלך החקירה התגלו רק בסוף הספר. עדיין ספר קטן חביב וקריא

הספר מתאר בעוצמה ובזרימה שוצפת את זרם התודעה של בחורה צעירה העוברת משבר שלאחר לידהץ השפה נפלאה והספר מאוד קריא למרות שאינו פשוט לקריאה. נדרשת קריאה נוספת על מנת להעריך את הספר במלואו

אכזבה גדולה. הספר אומנם קריא אבל א.ב. יהושע לא מצליח להתמודד עם הדמות הנשית אותה הוא מתאר ולא יורד לעומק התהליכים הנפשיים אותה עברה בעבר ועוברת תוך כדי הסיפור. כאישה לא הצלחתי להתחבר לספר

תאור יפהפה של ירושלים בשנותיה הראשונות של המדינה ושל הטיפוסים המיוחדים והמשונים שאכלסו אותה. המשיכה לשונה עוברת כחוט השני במשפחתו של הילד המספר החל מהסב ודרך האב ובאה לביטוי בהתבוננות הבוגרת, הפתוחה והמקבלת של הילד את הטיפוסים השונים שיצרו את סביבת התבגרותו. הספר מנתק אותך משגרת היומיום ומכניס אותך לעולם שבו הגבולות בין מציאות לאגדה מטשטשים

עם נסיון קודם מוצלח עם הספרים של איאן מקיואן - אמסטרדם, חוף צ'יזל, כפרה, נגשתי לקריאת הספר עם צפיות גדולות. נזקקתי לנחישות רבה לצלוח את 200 העמודים הראשונים של הספר, אבל אז הספר התחיל להשתפר. לא אביא כאן ספוילר, רק אומר שבסופו של דבר הספר היה שווה קריאה כולל טויסט נחמד בסוף.

ספר קסום בו מתאר פניול המבוגר את החיים בכפר דרך עיני פניול הילד. תאורי הטבע כל-כך עשירים, ממש אפשר להריח את האזוב, לשמוע את הקיכלי ולראות את הקטלב. תענוג להסחף בקריאה ולהרגיש שאתה יושב יחד עם מרסל ולילי במערה, שומע את גשם הזלעפות והרעמים, רואה את הברקים ונבהל יחד איתם מהאוח.
התמימות הילדותית יחד עם החיספוס האיכרי וההקפדה על כללי ברזל לא כתובים אשר לא תמיד עומדים בקנה אחד עם החוק היבש משקפים תקופה שהיתה ואיננה עוד.
כיף לשקוע בספר הזה ולעבור באמצעותו לעולמות אחרים.
מומלץ ביותר

ספר מעניין לכל חסידי כלכלת השיתוף. בנקלר מתאר באופן מעמיק, תוך התבססות על מחקרים תאורטיים ואמפירים, את הגורמים השונים המשפיעים על הצלחה או כשלון של שיתופי פעולה ואת הערך הכלכלי שניתן להפיק מהם. למרות שהוא מציין פעמים רבות בספר שהוא לא מנותק, ומבין את הצורך האגואיסטי שמניע את הכלכלהף אי אפשר להתעלם מהרוח האוטופיסטית הנושבת מהספר ובאה לידי ביטוי במשפט החותם אותו: "חמישים השנים האחרונות הוקדשו לשכלול של מערכות המבוססות על ההשקפה הצרה והמרירה על טבע האדם. הבה נקדיש את חמשים השנים הבאות למשימה הרחבה, המורכבת והמתגמלת לאין ערוך, של עיצוב המערכות של חיינו למען טיפוס האדם שאנו בפועל - רב-גוני ומסובך, אך גם הוגן, מוסרי, חברותי ואנושי.