ספרים שצריך לקרוא, רותם , בספרייה הדיגיטאלית, los latinos, רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, המדף שלי, אלי קריאה, ממתינים לקריאה , to read list, רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, ספרים לקרוא, ק - 2015, הספיקותי, קראתי 2016, לקרוא, 2017, רוצה לקרוא, למכירה - רשימה כוללת של כל הספרים, סופרות, קראתי, ספרים להחלפה (תמורת ספר אחר), להשיג אצלנו בספרייה, תשע נשמות • סמטאות • זיקית, ספרים, מהספרייה, 2023, ספרים על ספרים, קוראים, סופרים וספריות, רוצה לקרוא, נקראו ב 2025, עוד ...

1.

תמות, אהובי מאת אריאנה הרוויץ בעמודים הראשונים של תמות, אהובי אנו נמזגים כמו דרך משפך לתוך האווירה הסמיכה של הספר הנדיר הזה. בעמודים הבאים אנחנו מתחילים לדאוג: לעצמנו, לבריאות הנפש של הכותבת, ולאחר כמה עמודים נוספים אנו כבר מתנשפים בקצב הפראי של הטקסט, שכן תמות, אהובי כתוב בשפה אישית ובנשימה חייתית היוצרות סגנון יחיד במינו. לפניכם מעין מותחן כפרי על אישה שלכאורה ״יורדת מהפסים״ לנגד עינינו, אך זהו גם ספר קיומי. פילוסופי. חריף. עוקצני. רווי ליריות ומיניות. זהו ספר הצולל אל פנימיותה של אישה, אך בה בעת פורש בפנינו את אופיים המשונה של החיים בכפר נידח סמוך ליער בפאתי פריז בימינו אנו. בספרות של אריאנה הרוויץ תמצאו “חוצפה”, ביטחון עצמי, פואטיות ומעוף שבדרך כלל מאפיינים אמנים בתחילת פריחתם, לכן אנו בזיקית גאים עוד יותר לחשוף אותה לקורא הישראלי. “אריאנה הרוויץ ניצבת בהכרח כאחת הסופרות הגדולות בארגנטינה. תעוזה ושליטה עילאית בשפה הם שני משרתיה.” קלארין “תמות, אהובי הוא כמו אגרוף בבטן מכוון היטב. רומן קטלני.” ברונו גארידו גונסאלס “בין עמודי תמות, אהובי הולם דופק של חיה פצועה, של חיית פרא האורבת לטרף, המתגלמת בדמותה של רעיה, של אם ושל מאהבת, שכמו צוללת, מרצונה החופשי, לתוך חלקו האפל ביותר של היער.” קוּלטוּרַמאס...

2.

מפגרת - ריזרב #8 מאת אריאנה הרוויץ ״מפגרת״ ממשיך את מלאכת הכתיבה יוצאת הדופן והנפיצה של אריאנה הרוויץ, מחברת רב-המכר ״תמות אהובי״. זהו מסמך ספרותי מסחרר, עתיר תעוזה, ארוטיקה וחייתיות. אנו מוזמנים לנסיעה במרחבי התודעה של אחת מאמניות הפרוזה המעניינות בימינו, ברכבת הרים מילולית שטסה קדימה בלי לוודא שקוראיה חגורים. הרוויץ מטיחה בפנינו בפראות מערכת יחסים סבוכה; רצף תמונות, התרחשויות, פרגמנטים עשויים בשר חי. ״מפגרת״ היא נובלה על אם ובת: לא דמויות בעולם הממשי, אלא ישויות ערטילאיות בראשה של המספרת, אשר מתקשות לתקשר זו עם זו. אנו לא נבין אותן, אלא נרגיש אותן בגוף - כתובות ביד עצבנית, שרועדת ופועמת במקצב אינטנסיבי. ״מפגרת״ היא נובלת חניכה עקומה, המוליכה אותנו אל מקורות ההשתוקקות האנושית. את הפרוזה של הרוויץ מפלחות מחשבות חדות כסכין, פסקאות טורדניות, תיאורים יומיומיים שהופכים להוריקן פנטסטי, למערבולת של מיניות בראשיתית, בלתי ניתנת לריסון. כתיבתה של הרוויץ לא מותירה לנו מרווח לנשימה; הסופרת, מקור האנרגיה המשתוללת, מושיבה אותנו בשורה הראשונה ומעלה לפנינו מחזה - ספק דיאלוג, ספק מונולוג - משובח ומסוכן כאחד. אם בספרה "תמות אהובי" נתנה הרוויץ לקורא נקודת היאחזות, תחנות עצירה למנוחה, כאן, לאחר שלל פרסים, עיבודים תיאטרליים ברחבי העולם ומניפת יצירות מצמררות, הקוראים מתבקשים להחזיק חזק כשיוצאים לדרך....

3.

רעש התקופה מאת אריאנה הרוויץ בספרון נפיץ זה אריאנה הרוויץ מתייצבת מול מוסכמות התרבות העכשווית, ומאתגרת את תפקיד הסופרת בעידן של שיווק חנפני, אידיאולוגיה ותביעות לצנזורה עצמית. הרוויץ משלבת קטעים קצרים, הגיגים, ציטוטים ופרגמנטים אישיים, ומתעמתת עם שאלות על חופש היצירה, מהות הכתיבה, גבולות השפה, והלחץ להתאים את הספרות לפוליטיקת הזהויות שהשתלטה על השיח. רעש התקופה הוא כתב הגנה מקורי הנקרא בקצב מהפנט של מכונת ירייה. בסגנונה המבריק אריאנה הרוויץ מגוננת על החירות האמנותית ומהווה קול הכרחי שאינו מתיישר עם הציפיות. "כשאני מוכנה לחזור לכתוב אני כמו חייל בתנוחת ירי, האצבע על ההדק. הכתיבה מופיעה קודם, כמו תרופת נגד, כמו מורפיום לפני הבליעה. מה שמכנים סגנון הוא בסך הכול ניסיון למנוע מהנשק לירות בזמן הלא נכון.”...