לא רק הימאי העברי אבד. גם הבנאי, הדייג, המדען, הנחלאית עם סל התפוזים וכל אותן הדמויות המיוצגות יפה בסדרת השטרות העברית הראשונה שעדיין נחשבת בעיני - ככתבי הקודש.

אגב - אני רוצה להמשיך את הרעיון של חמדת שכידוע בעלת תודעה חברתית, מול אשל עמד אלמוגי המפאיניק זה שתבע את הסיסמה "הצברכן" - לשבור אותם, אחר כך צים נמכרה והופרטה לחברה ההם מהשקשוקה - וכך איבדנו את מושג הימאי העברי - אותו משקף אשל בדמותו, כמו שאבדנו מאז הרבה דברים.

אשל מזכיר את המאורע הזה בספר יותר מפעם אחת. השפיע עליו מאוד לרעה. העיקר שהשאיר את סיפורי הים

אשל מזכיר את המאורע הזה בספר יותר מפעם אחת. השפיע עליו מאוד לרעה. העיקר שהשאיר את סיפורי הים

לאגב-- זכרתי משהו אודות אישיותו .להלן פרטים מהויקיפדיה : "שביתת הימאים, 1951
בנובמבר 1951 התכנס כינוס איגוד הימאים, שמנה כ-2,000 ימאים ואשל נבחר ליו"ר הכינוס. בכינוס נערכו בחירות דמוקרטיות לאיגוד ונבחרה רשימה לא מפלגתית בשם "נציגי כינוס הימאים" שהציגה תביעות לשיפור תנאי הימאים ששירתו ברובם על אוניות צים, שהייתה בשליטת ההסתדרות והממשלה, בשליטת מפא"י. ההסתדרות והממשלה סירבו להכיר בוועד הנבחר ומינו ועד אחר מטעמם. כתגובה פרצה שביתה, שהייתה הגדולה עד אז בארץ, בהנהגתו של אשל.
הימאים התבצרו על האוניות וסירבו להפעיל אותן, בעוד ההסתדרות והממשלה ניסו להפעילן על ידי שוברי שביתה, במקביל להתנגשויות אלימות מול הימאים השובתים שנערכו על ידי המשטרה ועל ידי אנשי פלוגות "הסדרן" של הפועל, בראשות מועצת פועלי חיפה. כאשר המרד לא נשבר, נשלחו מלשכת ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון צוי קריאה לשירות מילואים לאשל ולשאר מנהיגי המרד. למעשה היה זה צו שנועד כדי להרחיק את מנהיגי המרד (למרות שהם הצליחו להתחמק מפעם לפעם). אורך השירות הבלתי קצוב מראש נמשך כשנה. בתום השנה נחתם הסכם, שאחד הסעיפים בו היה "שלא תהיה נקמנות כנגד מנהיגי השביתה".
למרות סעיף האי-נקמנות נמנעה מאשל עבודה ב"צים" ובמשך 13 שנה הפליג על אוניות תחת דגל זר. במסגרת זרה הוסמך גם לרב חובל."