• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
העיניים הצהובות של התנינים

העיניים הצהובות של התנינים

מאת קתרין פנקול

הביקורת של אופירה

תמונה של אופירה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
העיניים הצהובות של התנינים

העיניים הצהובות של התנינים

מאת קתרין פנקול

הביקורת של אופירה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של אופירה
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2005
סדרה:ז'וזפין #1
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
julia1
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

אהבתי. התפכחות של אישה שמבינה שהרצוי אינו המצוי ויוצרת שינוי בחייה בצעדים קטנים היא מתמלאת באומץ לשנות לשנות לשנות. תובנות שזורות ועלילה שקטה אך עם פיקים נחמדים. נעים.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של אופירה

אופירה

חברה מזה 18 שנים
14 ביקורות•2 נבחרות•35 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•מודעות עצמית
תמונה של אופירה
אופירה
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות14
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבלה35
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת10מתח ריגול והרפתקאות3מודעות עצמית1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אופירה

אלוהים

אלוהים

דיפאק צ'ופרה

ספר מעניין. הרבה תובנות לגבי איך דברים עובדים מבחינה ההשפעה עלינו כבני אדם על ידי חוקים מטפיזיים או במילים אחרות מערכת היחסים שלנו עם האלוהים. התפיסה השונה של כל אדם מוצגת על ידי סיפורי רקע של כל מיני אנשים מוכרים מההיסטוריה וסיפוריהם. זה לא ספר סיפורת רגיל יש כאן קריאה איטית ומהורהרת ועיכול של ההבנות תוך כדי. למי שלא מפחד לגעת בתוך העומקים של עצמו:))
לא מדרגת אותו אין טעם.

לפני 12 שנים•אופירה
אחת-עשרה דקות

אחת-עשרה דקות

פאולו קואלו

וואו פשוט לא ייאמן שגבר כתב את הספר הזה. יש שם כמה דיאלוגים שהם פשוט שירה צרופה עם תובנות על בנוגע לקיום. סופר מדהים בעיניי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אופירה
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

אוהבת את הסופר הזה סיפור מתח קלאסי עם כל האלמנטים הנחוצים ממליצה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אופירה
מטווח קרוב

מטווח קרוב

גרג הורביץ

חחח הרגע סיימתי כתוב היטב זורם ומפתיע לא הנחתי מהיד מעניין שהרלן קובן המליץ עליו מסתבר שצדק:)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אופירה
סופו של מיסטר Y

סופו של מיסטר Y

סקרלט תומס

מדהים מדהים מדהים. פנטזיה מורכבת, מתח, ממש להיכנס למטריקס ומשופע בתובנות ממכניקת הקוונטים. בבירור מתאים לאוהבי הז'אנר אני אהבתי.

לפני 12 שנים•אופירה
מחולל הנסים

מחולל הנסים

בנג'מין ווד

הזוי מטורף מעניין בתור ספר מתח אך חוצה את הגבול וקצת צורם

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אופירה
חוטים מקשרים

חוטים מקשרים

ויקטוריה היסלופ

חמוד לא יותר מאוד אהבתי את האי של סופיה מאוד זה ספרה השלישי וממש מורגשת התבנית שחוזרת על עצמה אדם מבוגר שמספר סיפור לדור הצעיר והכל על רקע של מלחמה כלשהי.למרות האמור היא תמיד מצליחה לרגש:)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אופירה
מסעות סוקרטס

מסעות סוקרטס

דן מילמן

אהבתי מאוד!!!! מסע חיצוני ופנימי כאחד עם צידה של תובנות לדרך. מרתק, מותח, מלמד, מרגש, היה כיף:))

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אופירה
המבוך

המבוך

קייט מוס

נחמד, זורם, קורטוב של היסטוריה ונותן משמעות לביטוי ההיסטוריה חוזרת. או במילים אחרות קארמה שמביאה אדם לאותו התפקיד בתקופת חיים אחרת. במקרה הזה התפקיד הוא שמירה של שלושה ספרים סודיים שמכילים את כוחו של הגביע הקדוש כמובן שיש מאבק בין כוחות האור לחושך. הספר מדלג בין עלילה שמתרחשת בהווה לבין ימי הביניים וכתוב יפה בעיני לפחות. מתח, תככים, נקמה, אהבה, טוויסטים בעלילה והפתעות. נהניתי. למרות שציפיתי שיהיה תיאור לפחות קצר על תכולת הספרים:))

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אופירה

ביקורות נוספות על "העיניים הצהובות של התנינים"

העיניים הצהובות של התנינים

העיניים הצהובות של התנינים

קתרין פנקול

אוֹפֵּרַה לַה סַבוֹ אַה-לַה-פְרַנַס

אני מניחה פה אזהרת מילים לא נאות ולא יאות משורש ש.ג.ל, ע.ג.ב, ב.ל.ב.ל, ז.ר.ג. יש גם כמה מחלות מין. ואיחולי מוות.



אַוֵוכ לַה פַּארִי אֶל דוּ סֵר. שתי אחיות יש בפריז: ז'וזפין ואיריס.
ז'וזפין החכמה, המרושלת והמוזנחת נשואה לאנטוניו, לוזר מובטל חדל אישים שבוגד בה עם פדיקוריסטית שקוראים לה מילן. יש להם שתי בנות. אורטנס היא יפהפיה חוצפנית, חשדנית, חמדנית, פלרטטנית ופתיינית שאוהבת כסף יותר מכל דבר אחר בעולם. קיים סיכוי שעם מכלול תכונות שכזה היא תגמור כפילגש עגבנית של איזה חטייאר טחון. זואה היא תמימה ושמנמנה, שזה פשע כלפי האנושות במיוחד אם האנושות מתגוררת בבירת האופנה העולמית ופרט אחד מתוכה מתגורר בחדר הסמוך. יש לה שכנה ממוצא סקוטי בשם שירלי שהיא אם חד הורית לגארי ואופה עוגות למחייתה. יש מצב שהיא מנויה על ערוץ היוטיוב של ליאן מוריארטי. ייתכן שיש קשר בין העוגות של השכנה לבין הבת השמנמנה.

איריס היא האחות היפה, המוצלחת והדומיננטית שפעם הייתה לה קריירה אבל כיום היא מתפקדת כאשת איש קרייריסט וסובלת משעמום וחוסר מיצוי שהוא נחלת חלקן של נשים טחונות. כצפוי היא נישאה לעו"ד עשיר ומצליח שקוראים לו פיליפ והוא אושיית חברה מדרג איי ליסטר בפריז. יש להם בן אחד שקוראים לו אלכסנדר. יש לה חברה רכלנית שמספרת לה שבעלה בוגד בה. בעלה של איריס, לא של החברה. הוא בוגד בה עם גבר. כן, לדרג יש גם זרג. האם בגידה עם מישהו שאת לעולם לא תוכלי להתחרות בו כי לו יש בולבול ולך אין היא אכן בגידה או שזה בכלל לא כוחות?

לאמא של ז'וזפין ואיריס קוראים אנרייט. היא נשואה לגבר עשיר וזקן שקוראים אותו מרסל, ושניהם שונאים זה את זה בהדדיות נפלאה. מרסל קורא לאנרייט קיסם ומשגל את מזכירתו זוזיאן מאחורי הגב של הקיסם. מזקירה מצטיינת בחר לו מרסל. רק לא הבנתי איך אפשר לשגל מאחורי גב של קיסם שהרי מאוד דקיק הוא הקיסם. זוזי אן, את מסתירה את הקיסם. זוזיאן המזכירה מצידה (ואולי גם מאחוריה או מלפניה, כנראה מאחוריה) משתגלת עם עובד אחר בחברה של הבוס שלה, שכזכור משתגל איתה מאחורי גבה של אשתו הקיסם. ממש תהלוכת STD בחוצות פריז. טוב, אולי לא בחוצות פריז אלא בבפנות פריז כי הם בכל זאת מנסים לשמור על איזושהי דיסקרטיות.

המובטל עבד בעברו בחברה שמארגנת טיולי ציד. אני מתה על תאונות ציד, ובמיוחד אני מתה על תאונות ציד עם מתים. חבל שהוא לא מת כבר אז. ועכשיו המובטל מצא עבודה בחוות תנינים בקניה שבה תנינים מתחילים את חייהם בבריכה באפריקה ומסיימים אותם בטרם עת כארנקים, תיקים, נעליים ושלל פריטי אופנה אחרים בשאנז אליזה בפריז. אינשאללה ינשנש אותו תנין לארוחת בוקר אבל שיישאר לו מקום בבטן גם לחברים שלו. זה יהיה ממש קטע אם אנטוניו יגמור כתיק עם שִיק צוֹרְפַתִיק בידיה של גיסתו העשירה איריס. היא תוכל לקרוא לו תנינטוניו.

עכשיו חברו את הדמויות בקשרי שכנות, חברות, נישואין, בגידות, פילגשות, משגלים, פיתויים, הון, שלטון, עיתון ועולם תחתון (במובן של לאנז'רי) ככל העולה על דעתכם או מוציא אתכם מדעתכם. סביר להניח שלא תהיו רחוקים מהאמת. מי יודע, אולי איריס תחליט שאם בעלה בוגד בה עם מישהו שיש לו בולבול היא תתקין לעצמה בולבול יותר גדול בעזרת רופא פריזיאני שרמנטי שרגע לפני ההשתלה יבין שאיריס היא אהבת חייו האבודה ובמקום בולבולון יגדיל לה את המרפסת ואז הם יעברו לגור בדירתו המפוארת הצופה אל האַרְק דוּ טְרִיוֹמְף ויום אחד כשהם ישבו במרפסת וינשנשו פוּאַה גְרַא איריס תצפה בפשוטי העם המטיילים ברחוב ותגלה שאחות חדר הניתוח של הרופא השרמנטי שתמיד הייתה מאוהבת בו נקמה באיריס על שגזלה את אהובה הלא ממומש ופיתתה את בנה אלכסנדר שעכשיו הוא נער השעשועים הפריזיאני שלה. ואז היא תיחנק במקום עם הפוּאַה גְרַא שלה. סוף טוב הכל טוב.
אין סוף לאפשרויות כי כמו באומנות גם באופרת סבון אין דבר כזה שאין דבר כזה.
סֶה לַה וִי. מֶרְד.

ננטש מחוסר עניין ומהיעדר כוח סבל לנסות למשוך עד סוף הספר רק מתוך תקווה שבסוף כולם ידביקו זה את זה באיזו מחלת מין חדשה בשם שַגֶלֶת פַּרִיזְיאֵן וימותו.

אבל העטיפה היא משהו משהו. היא פרט מכונן שנפלה בחלקו הזכות להימנות על האבות המייסדים של רשימה שלי שנקראת צבעוניות מיליטנטית מזרם הגרדיאנטיזם הפוביסטי הטרום מודרניסטי כולל צבעוניות פציפיסטית אנימליסטית פסאודו מינימליסטית מזרם האינפיטיסימליזם האינפנטילי המאוחר. בקיצור: חרטטיאדה. אבל צבעונית.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•שונרא החתול
העיניים הצהובות של התנינים

העיניים הצהובות של התנינים

קתרין פנקול

לא נטשתי אותו. אני מציינת את זה כי לאורך כל הקריאה שקלתי זאת בכובד ראש. לא נטשתי אותו כי בזמן האחרון נטשתי כמה, ולא רציתי להפוך לנוטשת סדרתית. אז נשארתי. לעתים היה מעניין. לרוב היה תפל ומלא בסטיריאוטיפים ובתפיסות רומנטיות שאבד עליהן הכלח.

הסיפור דווקא נראה טוב בהתחלה: ז'וז'פין שהיא אשת איש מפרברי פאריס, בעלת עודף משקל וחוסר ביטחון עצמי, נשואה לבעל שבוגד בה, אם לבת מתבגרת שמזלזלת בה ודוחה אותה, ולבת בת 9 שהיא עדיין "התינוקת", אחות לאחות יפהפייה, מוצלחת ועשירה, בת לאם מרשעת שבעצמה נישאה בגלל כסף, והיא משפיטה את בעלה העשיר-אך-נחות-ממנה, ויש עוד. אפילו לסינדרלה היו כמה יתרונות, שלז'וז'פין המסכנה אין.
ז'ו העלובה המשוועת לפירורי חיבה מצד בתה המתבגרת, שאינם מגיעים אלא אם הבת זקוקה למשהו מאמה הכנועה. היא מנסה לחנך את בתה הצעירה תוך פיזור פניני חינוך מקובלים ("הכסף אינו הדבר החשוב ביותר") ו"חינוך מיני" שהיה מתאים לארצות הברית בשנות החמישים של המאה הקודמת.

עלילת הספר מתארת לכאורה איך ז'וז'פין הופכת משלולית לנסיכה (בערך) בעזרת עבודה קשה, כישרון, השכלה ומשיגה גם את הפרס הגדול - מחזר שחושב שהיא שווה משהו... והנה חזרנו לשנות החמישים.

כל הסיפור טבול בחוסר אמינות כה רב, הדמויות הן חד מימדיות, הטובות - ממש מלאכיות. הרעות ממש רעות. ואני תוהה מאיפה הגיעו התאורים המופרכים - למשל התאור של הגבר המובטל, הלובש את חליפתו הטובה ויוצא החוצה(!) לשחק עם עצמו שחמט, מחליף מקום בתורות, מעודד את עצמו ושותה לכבוד המנצח...

הספר הזה הוא רב מכר והראשון בטרילוגיה שכתבה פנקול. החלק הזה הוא בן 550 עמודים שנראה כי נכתבו בלי שום בקרה: הסיפורים נשפכים לפנקול מהשרוול. לאט לאט אני מאבדת תקווה לגבי הספרות מצרפת - כל מה שקראתי בשנים האחרונות משם היה מאכזב. ואולי אלה ההוצאות שמעדיפות לתרגם את ההצלחה המוכחת ולא להסתכן בכישלון מסחרי, מי יודע? אני, כנראה, אתפתה גם בפעם הבאה...

לפני 10 שנים•
★★★★★
•yaelhar
העיניים הצהובות של התנינים

העיניים הצהובות של התנינים

קתרין פנקול

העיניים הצהובות של התנינים – קתרין פנקול

לא מתקבל על הדעת לכתוב על פריז, עיר האורות והאהבות, מבלי להזכיר לקורא מה זו אהבה. ואכן, הסופרת פותחת את ספרה באהבות, בגידות, פילגשים ומביאה דוגמאות על בעל שעוזב את אשתו וילדיו ונוסע עם פילגשו, בעל שהחליט לישון על הספה, מזכירה צעירה שהיא המאהבת של הבוס המבוגר והשמן ועוד כהנה וכהנה. אצטט לדוגמא:

"...אהבותיהם של ג'ראר ובאבט השתלשלו כרומן בהמשכים... הם לא חדלו לריב, להיפרד, להתפייס, לעשות טעויות... לאהוב זה את זה..."
"...שישה חודשים שאיני יודעת מה קורה בפריז, מי שוכב עם מי, מי הרוס, מי נפל מגדולתו..."
"...לא איכפת לי שהוא זקן, שהוא שמן, שהוא מכוער, הוא האיש שלי, האיש שראוי לאהוב, האיש שאפשר לצחוק אתו, האיש שניתן ללוש אותו, שצריך לסבול אותו... אני יודעת מה עובר לו בראש, בעיניים הקטנות החכמות, בכרס השמנה..."

לאחר שהסופרת מכניסה אותנו לאווירת אהבהבים בהצלחה רבה, היא מתחילה להתקדם בצעדי ענק עם העלילה. בהמשך, אנו עדים לרעיון מקורי במיוחד שהייתי מכנה אותו "ספר בתוך ספר", כאשר על ז'וז'ו, הדמות המרכזית בספר ה"אמיתי" (העיניים הצהובות של התנינים), לכתוב ספר תוך פרק זמן קצר, מבלי להתחשב בהשלכות שתהיינה בעתיד כתוצאה מהתנאים שהוכתבו לה לכתיבת הספר. כחוקרת היסטוריה, היא מחליטה שהנושא יהיה מתקופת המאה השתיים עשרה, תוך התלבטות איך להציג את הדמויות. שוקלת על כל דמות שהיא מחליטה, ובעיקר בדמות הנשית הראשית של הסיפור. מעבירה דרכינו את כל מחשבותיה ותוכניותיה בקשר לתוכן הספר ולהתנהגות הדמויות. מחליטה כמה בעלים יהיו לדמות הראשית ואיך יגמר כל פרק בנישואיה על ידי רציחתו של הבעל או העלאתו לגרדום. כל זאת מלווה במנהגים ובאורחות החיים לאותה תקופה ובא להדגיש את מעמד האישה לעומת הגבר, כאשר הקורא ער להשוואת התקופה המשולבת, לסירוגין, בתוכן הספר ה"אמיתי".

לדעתי, עצם הרעיון של כתיבת ספר ולכלול בשליש הראשון ספר נוסף, נראה כביר. נכנסתי כקורא לשיקולים ולהתלבטויות של הסופרת, וכנגד זה, ניתנה לי האפשרות ללמוד על דרך חשיבתה בבניית הדמויות, התנהגותן, מראהן ועוד. ממש שיעור קצר בכתיבה יוצרת.
לא נכנסתי לפרטים בנוגע לתוכנו של "העיניים הצהובות של התנינים", אך אוכל לומר, כי נסחפתי בקריאה ונהניתי לקרוא את ספרה של פנקול.

לסיום, אביא בפניכם כמה פסוקי "חכמת חיים" שאני, אישית, אוהבת להיתקל בהם:

"לפעמים חיי נישואין מפרישים שעמום כה ענוג, עד שהם הופכים לסם מרדים."
"כשכותבים, מן הראוי לפתוח לרווחה את הדלתות לחיים כדי להישאב לתוך המילים ולהזין את הדמיון."
"האמביציה היא תשוקה הרסנית. הקמצן - ניזון מזהבו, שטוף הזימה - מבשר הגוף, הגאוותן - מתפטם מיהירותו, אבל השאפתן אינו מצליח. ממה הוא ניזון אם לא ממנו עצמו? אוכל את עצמו, הורס את עצמו לאט לאט, אינו יכול להרוות את צימאונו לזוהר, להצלחה. הוא מוכן..."
"להישרדותו של זוג, עדיפים שני שקרים יפים מאשר שתי אמיתות מכוערות."
"מזהים את האושר על פי השאון שהוא מקים בלכתו."

הספר זכה להצלחה מסחררת בצרפת ותורגם ל-28 שפות. הסופרת הפכה לאחת ההצלחות הגדולות של הספרות הצרפתית בשנים האחרונות.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•פני
העיניים הצהובות של התנינים

העיניים הצהובות של התנינים

קתרין פנקול

אני חייב להודות כי הספר התקבל אצלי ברגשות מעורבים. מחד, העלילה קולחת, הוא בנוי היטב והמעברים מאפיזודה לאפיזודה בחיי שלושה דורות אלגנטיים מאד. רוב הדמויות מעניינות וחלקן בנוי בצורה עמוקה ומשכנעת. החשוב מכל, מבחינתי, הוא שתמיד חכיתי לרגע שאוכל לשוב אליו כדי לסיימו. מאידך, ברגעים לא מעטים תהיתי מהו הערך המוסף של הספר הזה מעבר לתיאור יפה כשלעצמו של חיי הגיבורים, מערכות היחסים שהם טווים ולבטיהם. ההשוואה המתבקשת היא עם "אלגנטיות של קיפוד" המתיחס לאותו מגזר בחברה הצרפתית, אך הוא, לטעמי, שנון ומעמיק יותר. לא שבספר של פונקול אין בכלל קטעים מעוררי מחשבה: ראשית, כפי שכתבה כאן יעל, בצדק רב, מדובר בספר נשים ולא ברומן. מערכות היחסים בין הנשים עמוקות ומעניינות יותר לעומת הקשרים שטווים הגברים, או אף אלה הנטווים בין שני המינים וזו זווית ראיה מעניינת. שנית, התלבטויות הגיבורה ז'וספין במהלך תהליך כתיבת הספר - כיצד לגשת ליצירה, איך לבנות דמויות והיכולת לשלב עלילה המתרחשת במאה ה-12, תחום התמחותה, עם העולם המודרני, ריתק אותי מאד במיוחד משום שהוא חושף, מן הסתם, את לבטיהם של סופרים רבים בתהליך היצירה. שלישית, מערכות היחסים הבין-דוריות מעניינות מאד: ז'וספין עם אימה אנרייט, אבל במיוחד אהבתי את מערכת היחסים המורכבת בין ז'וספין לבתה אורטנס. נגע לליבי במיוחד מקומו של האב המת בחייה של ז'וספין.
יש לזכור, כפי שציינה דקלה, כי מודבר בטרילוגיה שזהו חלקה הראשון בלבד. אמתין (אמנם לא בכליון עיניים) לפרסום החלקים הבאים. סך הכל ספר קריא מאד ומהנה מאד, עלילה קולחת ולא נטול עומק. מומלץ.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•דן סתיו
העיניים הצהובות של התנינים

העיניים הצהובות של התנינים

קתרין פנקול

אהבתי לקרוא את הספר למרות שמדובר בסיפור שלא משאיר בסופו שום משקע. פשוט סיפור שכתוב היטב, שנוגע בחיים האמיתיים. אנשים כאלו אני רואה מסביב יום-יום. אנשי המעמד הבינוני עם החלומות הגדולים שמשתברים מול המציאות הקשוחה. ואנשי החלומות הקטנים שלפתע מצליחים ומסתבר להם שכל הדברים שבהם הם השקיעו - לימודים, מוסר אישי ומוסר עבודה גבוה - הכל לפתע משתלם.
הסופרת המוכשרת והתרגום המעולה מצליחים לסחרר את הקוראים בין משפחת האם, הבנות והחברות. רצוי לא להוסיף פרטים כדי לא לקלקל את הנאת הקריאה, אבל בהחלט ניתן לומר שהיכולת לדלג מהתרחשות להתרחשות כשכולן בנפרד וכולן קשורות זו לזו - היא יכולת מיוחדת.
ספר שכיף לקרוא אותו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עומר ציוני
העיניים הצהובות של התנינים

העיניים הצהובות של התנינים

קתרין פנקול

ספר מעייף, עמוס בפרטים. מיועד להיות רומן עם סיפורי אהבה מגוונים אבל יצא בליל של סיפורים תפורים בתפרים גסים, המתרחשים בפריז ללא שום ניחוח פריזאי. גם העריכה הלשונית לוקה בחסר הרבה משפטים לא ברורים שמות יחסי המשפחה לא נכונים (במקום גיס צ"ל אב חורג וכו) כנראה חלק מטרילוגיה שאינני מתכונת להמשיך לקרוא.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•אסתר
העיניים הצהובות של התנינים

העיניים הצהובות של התנינים

קתרין פנקול

ספר ממש נחמד, וסופרים צרפתיים בד"כ לא עושים לי את זה. עלילה הגיונית, אין ממש נפילה לקלישאות, אין קיטש מיותר, קריאה קולחת. מתאים במיוחד לימים חמים.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•דידי
העיניים הצהובות של התנינים

העיניים הצהובות של התנינים

קתרין פנקול

קודם כל חשוב לדעת שמדובר בספר הראשון מתוך טרילוגיה.
אני ממש בעמודים האחרונים של הספר ומאוד נהניתי ממנו. יש בספר מספר סיפורים מקבילים המתייחסים לדמויות מאותה משפחה.
מצאתי את הספר מעניין וזורם וכמובן שאני סקרנית לראות כיצד הוא יסתיים, אני עוד לא יודעת אם כל ספר עומד בפני עצמו או שהוא יסתיים עם "המשך יבוא...". כך או כך אני בהחלט מצפה לתרגום של הספרהשני ומקווה שההמתנה לא תהיה ארוכה מדי. בכל אופן, מומלץ בהחלט!!!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•דקלה
העיניים הצהובות של התנינים

העיניים הצהובות של התנינים

קתרין פנקול

ספר זה, הראשון בטרילוגיה, הוא סיפור על משפחה צרפתית מורחבת:
על ז'וזפין השמנמונת, המרושלת בהופעתה, הסובלת מהתנשאותה של בתה אורנטס בת ה-15, המתנהגת כלוליטה קטנה, והמושכת תשומת לב, בתה השנייה זואה שלא ניחנה ביופי של אחותה , אך רוצה לחקותה, על בעלה אנטוניו (טוניו) המובטל מזה מספר חודשים, מעבודתו כמנכ"ל חברת נשק, והבוגד באשתו עם מילן הספרית, ללא ידיעת אשתו(ובידיעת כל שאר העולם), ומחליט לברוח עם אהובתו לגדל תנינים בקניה.
היא גם סובלת כל חייה מאחות שתלטנית ויפה (איריס), המשכנעת אותה לכתוב רומן בשבילה- התרמית הגדולה שבמרכז הסיפור.ובכלל היא דמות הסובלת מרגשי נחיתות וחוסר בטחון עצמי, בשל אופיה ,רגישותה ועדינותה.

איריס (אחותה של זוזפין)היא היפה במשפחה, והמוכשרת במשפחה, היא ביימה סרט מצליח וכולם ציפו ממנה להצליח , עד שהתחתנה עם פיליפ עו"ד מבריק, מליונר ואיש חברה שכל פריז חשקה בקרבתו, ומאז החתונה והולדת בנם אלכסנדר, איריס משועממת וחיה חיי מליונרית בבטלה.

הוריהם של איריס וזוזפין - אנרייט גרובז("הקיסם", "אמא גרובז)היא דמות שכבודה הוא מרכז עולמה , היא מטיפה לבתה, זוזפין על כך שהיא נשואה לבטלן. אך שוכחת שכשהיא התאלמנה מאביהן של בנותיה, היא בעצם מכרה עצמה לאיש עסקים שעלה מעוני, מרסל גרובז, אותו סובבה על אצבעה הקטנה.
מרסל ה"בוס", הזקן חשק כל חייו בילד מאשתו הקיסם שעבדתה עליו, הוא למעשה גידל את בנותיה של אנרייט ושילם על לימודיהן, וכעת הוא בוגד עם מזכירתו זוזיאן באנרייט.
הספר מעולה כי הוא מתאר את התפכחות הדמויות ואת הצורך שלהן לעבור תהליך.

התהליך המרתק הוא של הדמות המרכזית בעלילה -זוזפין שממצב של נטישת בעלה לטובת פילגשו, מילן, היא מתחילה לעמוד על שלה, לעבוד כמתורגמנית תחילה אצל גיסה ,עו"ד פיליפ, ולאחר מכן ככותבת רומן על המאה ה-12 (תחום התמחותה)בשם אחותה, מתאהבת בדוגמן ומתחילה להתמודד עם בנותיה, התהליך הוא מדורג ולא מהיר והוא מלווה בחששות.
זוזפין חלשת האופי, שכולם דורכים עליה (כולל בתה אורנטס) עוברת מהפך גדול והבנה של מקומה.

אנטוניו - שמבין שעלין להתעמת עם מעסיקו הסיני, לי על מנת לראות את כספי עבודתו כמגדל חוות תנינים.

איריס -שמבינה שאם בעלה יעזבה היא תיוותר ללא כלום, שחייבת לחזור לתודעה של אנשים, אחרת ימשיכו לחשבה כמפונקת שאין על מה לדבר עמה ,בערבי החברה הפריזאים.

פיליפ - שמתחיל להכיר בסגולות גיסתו, ומתחיל לחוש ריחוק ופחד מבנו, אלכסנדר ,שגדל ללא הכוונת אביו,שחש ריקנות גדולה (למרות כל כספו), וחוסר עניין באישתו,איריס החושבת שהיא מרכז הייקום, ומכך שעיסוקו משעמם.

מרסל גרובז- החושק בילד, ממשיך דרכו.

ישנם גם דמויות משנה מעולת :
שירלי, השכנה של הדמות הראשית -ז'וזפין, המסייעת לתהליכים שעוברים עליה לקרום עור וגידים ובנה גארי, הקושרים לבית המלוכה הבריטי.
מקס ברתייה ואימו- החיים בדירתה של זוזפין לאחר שנזרקו לרחוב,ומהנצלים את טוב לבה של זוזפין.

הספר בנוי כסרט צרפתי על חיי הבוהמה בפריז, לצד אלו שחיים בצידו השני של הסן ומתקשים בשגרת יומיהם להגשים את חלומם. באורך מלא -ספר מעולה

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עופר
דירוג
3.0
לפני 11 שנים

“משהו בתרגום לא זרם. מקווה שבספר השני המצב ישתפר”

18/18
ביקורות על העיניים הצהובות של התנינים
הבאה
אין ביקורת הבאה