ביקורת ספרותית על העיניים הצהובות של התנינים - ז'וזפין #1 מאת קתרין פנקול
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 13 בפברואר, 2018
ע"י שונרא החתול


אוֹפֵּרַה לַה סַבוֹ אַה-לַה-פְרַנַס

אני מניחה פה אזהרת מילים לא נאות ולא יאות משורש ש.ג.ל, ע.ג.ב, ב.ל.ב.ל, ז.ר.ג. יש גם כמה מחלות מין. ואיחולי מוות.



אַוֵוכ לַה פַּארִי אֶל דוּ סֵר. שתי אחיות יש בפריז: ז'וזפין ואיריס.
ז'וזפין החכמה, המרושלת והמוזנחת נשואה לאנטוניו, לוזר מובטל חדל אישים שבוגד בה עם פדיקוריסטית שקוראים לה מילן. יש להם שתי בנות. אורטנס היא יפהפיה חוצפנית, חשדנית, חמדנית, פלרטטנית ופתיינית שאוהבת כסף יותר מכל דבר אחר בעולם. קיים סיכוי שעם מכלול תכונות שכזה היא תגמור כפילגש עגבנית של איזה חטייאר טחון. זואה היא תמימה ושמנמנה, שזה פשע כלפי האנושות במיוחד אם האנושות מתגוררת בבירת האופנה העולמית ופרט אחד מתוכה מתגורר בחדר הסמוך. יש לה שכנה ממוצא סקוטי בשם שירלי שהיא אם חד הורית לגארי ואופה עוגות למחייתה. יש מצב שהיא מנויה על ערוץ היוטיוב של ליאן מוריארטי. ייתכן שיש קשר בין העוגות של השכנה לבין הבת השמנמנה.

איריס היא האחות היפה, המוצלחת והדומיננטית שפעם הייתה לה קריירה אבל כיום היא מתפקדת כאשת איש קרייריסט וסובלת משעמום וחוסר מיצוי שהוא נחלת חלקן של נשים טחונות. כצפוי היא נישאה לעו"ד עשיר ומצליח שקוראים לו פיליפ והוא אושיית חברה מדרג איי ליסטר בפריז. יש להם בן אחד שקוראים לו אלכסנדר. יש לה חברה רכלנית שמספרת לה שבעלה בוגד בה. בעלה של איריס, לא של החברה. הוא בוגד בה עם גבר. כן, לדרג יש גם זרג. האם בגידה עם מישהו שאת לעולם לא תוכלי להתחרות בו כי לו יש בולבול ולך אין היא אכן בגידה או שזה בכלל לא כוחות?

לאמא של ז'וזפין ואיריס קוראים אנרייט. היא נשואה לגבר עשיר וזקן שקוראים אותו מרסל, ושניהם שונאים זה את זה בהדדיות נפלאה. מרסל קורא לאנרייט קיסם ומשגל את מזכירתו זוזיאן מאחורי הגב של הקיסם. מזקירה מצטיינת בחר לו מרסל. רק לא הבנתי איך אפשר לשגל מאחורי גב של קיסם שהרי מאוד דקיק הוא הקיסם. זוזי אן, את מסתירה את הקיסם. זוזיאן המזכירה מצידה (ואולי גם מאחוריה או מלפניה, כנראה מאחוריה) משתגלת עם עובד אחר בחברה של הבוס שלה, שכזכור משתגל איתה מאחורי גבה של אשתו הקיסם. ממש תהלוכת STD בחוצות פריז. טוב, אולי לא בחוצות פריז אלא בבפנות פריז כי הם בכל זאת מנסים לשמור על איזושהי דיסקרטיות.

המובטל עבד בעברו בחברה שמארגנת טיולי ציד. אני מתה על תאונות ציד, ובמיוחד אני מתה על תאונות ציד עם מתים. חבל שהוא לא מת כבר אז. ועכשיו המובטל מצא עבודה בחוות תנינים בקניה שבה תנינים מתחילים את חייהם בבריכה באפריקה ומסיימים אותם בטרם עת כארנקים, תיקים, נעליים ושלל פריטי אופנה אחרים בשאנז אליזה בפריז. אינשאללה ינשנש אותו תנין לארוחת בוקר אבל שיישאר לו מקום בבטן גם לחברים שלו. זה יהיה ממש קטע אם אנטוניו יגמור כתיק עם שִיק צוֹרְפַתִיק בידיה של גיסתו העשירה איריס. היא תוכל לקרוא לו תנינטוניו.

עכשיו חברו את הדמויות בקשרי שכנות, חברות, נישואין, בגידות, פילגשות, משגלים, פיתויים, הון, שלטון, עיתון ועולם תחתון (במובן של לאנז'רי) ככל העולה על דעתכם או מוציא אתכם מדעתכם. סביר להניח שלא תהיו רחוקים מהאמת. מי יודע, אולי איריס תחליט שאם בעלה בוגד בה עם מישהו שיש לו בולבול היא תתקין לעצמה בולבול יותר גדול בעזרת רופא פריזיאני שרמנטי שרגע לפני ההשתלה יבין שאיריס היא אהבת חייו האבודה ובמקום בולבולון יגדיל לה את המרפסת ואז הם יעברו לגור בדירתו המפוארת הצופה אל האַרְק דוּ טְרִיוֹמְף ויום אחד כשהם ישבו במרפסת וינשנשו פוּאַה גְרַא איריס תצפה בפשוטי העם המטיילים ברחוב ותגלה שאחות חדר הניתוח של הרופא השרמנטי שתמיד הייתה מאוהבת בו נקמה באיריס על שגזלה את אהובה הלא ממומש ופיתתה את בנה אלכסנדר שעכשיו הוא נער השעשועים הפריזיאני שלה. ואז היא תיחנק במקום עם הפוּאַה גְרַא שלה. סוף טוב הכל טוב.
אין סוף לאפשרויות כי כמו באומנות גם באופרת סבון אין דבר כזה שאין דבר כזה.
סֶה לַה וִי. מֶרְד.

ננטש מחוסר עניין ומהיעדר כוח סבל לנסות למשוך עד סוף הספר רק מתוך תקווה שבסוף כולם ידביקו זה את זה באיזו מחלת מין חדשה בשם שַגֶלֶת פַּרִיזְיאֵן וימותו.

אבל העטיפה היא משהו משהו. היא פרט מכונן שנפלה בחלקו הזכות להימנות על האבות המייסדים של רשימה שלי שנקראת צבעוניות מיליטנטית מזרם הגרדיאנטיזם הפוביסטי הטרום מודרניסטי כולל צבעוניות פציפיסטית אנימליסטית פסאודו מינימליסטית מזרם האינפיטיסימליזם האינפנטילי המאוחר. בקיצור: חרטטיאדה. אבל צבעונית.

32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
הצהרת השונרא מופיעה שתי קומות למטה.
נעמי (לפני 3 חודשים)
אז ששונרא תצהיר זאת כי איך שהמערכת פועלת היא מחייבת אותי לבדוק מידי פעם אם יש תגובה.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
שונרא לא נעלמה. לפעמים שונרא מעדיפה להימנע מדיונים על בעלי חיים בגלל שכואב לה הלב. כמו כן שונרא גם לא תמיד רוצה להטיף בכל קרן פינה. הדיון התחיל בגלל איחולי המוות שלי לציידים וליצרני תיקים מתנינים. מקווה שלפחות לגבי זה יש תמימות דעים.
הנסתרת (לפני 3 חודשים)
מאז שאחי נהיה צמחוני אנחנו אוכלים הרבה פחות בשר בבית.
וזה מקל עלי את ייסורי המצפון, כי אני אוכלת בשר, ואוהבת בעלי חיים. הדיסוננס של רוב אוכלי הבשר, אולי. לא משנה לאן אני מסתכלת, לא מצאתי טיעונים של אוכלי בשר כנגד צמחונות שמדברים אלי, כולל הטיעון השחוק של אריות וזברות שלא מחזיק מים, כי אחרי הכול - יש לנו בחירה. ןעם זאת, אני מסתייגת מהמיליטנטיות של טבעונות שנתפסת אצלי כדת לכל דבר. ממשיכה לאכול בשר, מנסה להמעיט, מקווה להפסיק. אבל בחיים לא גבינות.
נעמי (לפני 3 חודשים)
יעל, חס וחלילה, לא התכוונתי לשכנוע עד כדי כך =)
רק אמרתי שהטיעון של המכלאות לא משכנע אותי (לאריה מותר כי הוא לפחות משקיע במרדף אחריה ולא מכנס אותן למכלאות ושולח אותן למותן, ובכן, כצאן לטבח...). עם הדברים שכתבת כאמור אני מסכימה, וכיוון שכבר נמאס לי למדי, וממילא שונרא הרשתה לעצמה להיעלם כי היא חושבת שאני לא מבחינה בין חתולים, נסיים בכך.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
נעמי אין לי שום כוונה לשכנע אותך.
אנחנו מבטאות שתי השקפות עולם שלעולם לא יפגשו (-: השקפתך גורסת שהאדם הוא נזר הבריאה, הכי חשוב וכל שאר הברואים נועדו לשרתו. ואני אומרת האדם הוא אחד מהרבה מינים ועליו לחשוב כמו שכן: להיזהר בכבודם ובחייהם של שכניו, ולהשתדל להתייחס בענווה לכוחו וחוכמתו. אני לא שוללת אכילת יצורים אחרים אבל שוללת לחלוטין התייחסות לא הומנית ובזבוז של חיים ככה סתם (כמו בציד למטרות ספורט, או הרג אווז עבור הכבד, ובעלי חיים עבור פרוותם) אבל לשכנע? קטונתי.
נעמי (לפני 3 חודשים)
אני מפנה את השאלה אליך גם צב, אז מה? אז יש לנו את התבונה, למה זה מחייב אותנו לרחם על הסבל שלהם? אם אתה מרחם וזה גורם לך טוב - בסדר גמור, אבל אם אין בליבי רחמים - למה שתפריע לי לאכול בנעימים בצעקות של רצח?
נעמי (לפני 3 חודשים)
לא השתכנעתי יעל. אם לאריה היה שכל הוא היה עושה את המחסנים האלו גם. כשאת אומרת שלאדם יש חובות - כלפי מי יהיו לו חובות? כלפי בעלי חיים? למה? החזק שורד.
אני לא מיתממת, אלא שתפיסות עולם מסוימות לא מתיישבות לי עם ההגנה על בעלי חיים. אם אדם הוא רק בעל חיים - אז עד הסוף, שיאכל ויצוד כמו בעל חיים. כשאריה נוגס בזברה הוא לא טורח לחפש את הנקודה שתכאב לה הכי פחות.
צב השעה (לפני 3 חודשים)
נעמי, האריה טורף מתוך אינסטינקט. אין לו את התבונה להכיר ולהבחין במעשיו, להבדיל מהאדם.

יעל, כתבת "ואני לא צמחונית, לצערי". לצערך? הרי אין זו גזרה משמיים שאין לך שליטה עליה. בידייך הדבר. ועדיין לא מאוחר!
yaelhar (לפני 3 חודשים)
נעמי כי האריה אינו אדם, ויש חובות הבאות עם הזכויות...
ואם ברצינות - האריה אינו מקים חוות זברות שימתינו למותן. הוא טורף את הזברה ואוכל, אבל לא מקים מחסנים של זברות נדונות למוות. (ואני לא צמחונית, לצערי)
אפרתי (לפני 3 חודשים)
נעמי, שואל לעניין. עכשיו שונרא, בבקשה משיב כהלכה.

ובעניין נפטר, אכן. אז אם החיות יהודיות נגיד נפטר, ואם לא, נגיד מת.
נעמי (לפני 3 חודשים)
מצוין. עכשיו תסבירי לי מדוע לאריה מותר לאכול זברה ולי אסור לאכול פרה
(ברצינות, אני רוצה לשמוע הסבר ממשהי שגיבשה תפיסה בנושא).
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
נכון, נעמי. אדבר בשם עצמי בלבד ואומר שגם בעלי חיים שגדלו על מצע של דשא רך באוויר הפתוח לא צריכים לסיים את חייהם כי מישהו רוצה לאכול אותם. ולכן בשר זה רצח וצמחונות מצילה חיים ורק נבלה לובשת נבלה וכיו"ב.
יש אסכולה שגורסת שעד שנגיע לימים שבהם בעלי חיים לא ישמשו כמזון וכמוצרי צריכה, יש לדאוג לרווחתם כל עוד הם בחיים. שכל עוד מגדלים אותם למאכל יש להקפיד על תנאי המחייה שלהם. זכויות בעלי חיים לעומת רווחת בעלי חיים. דילמה אכזרית.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
רץ, אני מחבבת את הצד העוקצני הזה בך.
בר, תודה רבה.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
אפרתי, לא עלינו, אבל האין זה נכון לומר ש"נפטר" אומרים רק על אדם יהודי?
בר (לפני 3 חודשים)
העטיפה משהו משהו - וכך גם הביקורת
דוז פואה !
רץ (לפני 3 חודשים)
מסכים העטיפה משהו משהו - היא כמלכודת לחרק, לפעמים אחרי שנשאבתי אמרתי איזה כף, ולפעמים בזבוז כסף וזמן, אבל נטישה זה פתרון נהדר, בתנאי שלא נדבקים במחלת מין.
אפרתי (לפני 3 חודשים)
הוא חי, אני מקווה, עד 120 של הכלבים.
נעמי (לפני 3 חודשים)
לכלב של החברה שלי קוראים יוסי.
אפרתי (לפני 3 חודשים)
קצת מוזר. אבל נוהגים להגיד שיוסי נפטר והכלב מת ולא להיפך.
נעמי (לפני 3 חודשים)
בשפה העברית המילה שימשה מאז ועד לאחרונה בהקשר של המתת בני אדם בלבד. מגונה, נכון, אבל שמורה רק לבני אדם, עד שחלק מהצמחונים בחרו לגייס אותה לטובת מאבקם כדי להשוות בין ההמתות.
יקירוביץ' (לפני 3 חודשים)
רצח לא מוגדר כהריגה מתוך כוונה תחילה. הרג מכוון יש גם במלחמות, או באקט של הגנה עצמית.
רצח פירושו הרג מגונה. זו מילת גנאי ולכן היא סובייקטיבית ותלויה בהשקפה. רוב הציבור יאמר שיצחק רבין נרצח, תומכי יגאל עמיר יאמרו שעמיר הרג את רבין. אלאור אזריה הרג את המפגע או רצח אותו? בשני המקרים הייתה כוונה תחילה.
כך גם לגבי חיות - אין שום תשובה אובייקטיבית אם אנחנו הורגים אותן או רוצחים אותן.
נעמי (לפני 3 חודשים)
זאת קביעה שאני צריכה לבדוק, ועדיין, לרוב בעלי השקפת עולם כשל שונרא מתנגדים גם לאכילת בשר שגודל על מצע של דשא רך באוויר הפתוח בתנאים אופטימלים.
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
נעמי, גם בלי לדבר על הרג חיות, אין גידול בשר תעשייתי שאין בו צער בעלי חיים.
גלית (לפני 3 חודשים)
אני עם מיכל חתול ותנין וציפור ושבלול
נעמי (לפני 3 חודשים)
מילה שמורה.
אפרתי (לפני 3 חודשים)
אני עם נעמי, למרות שאני לא נוגעת בבשר (נוגעת כדי לבשל למשפחה, אבל לא טועמת). לגבי כל שאר ההתעללויות, הן איומות.
יש בארוני שתי פרוות שלא אלבש לעולם מטעמים מצפוניים. כל פעם שאני מנקה את הארון לפסח אני תוהה מה לעשות עם זה.
ובכל זאת מותר האדם מן הבהמה בעיני, ודגים אני לא סובלת בגלל הריח, אבל הם פחות מגעילים אותי לעניין האוכל.
צב השעה (לפני 3 חודשים)
למה זה "הרג" ולא רצח? רצח מוגדר כהריגה מתוך כוונה תחילה.
נעמי (לפני 3 חודשים)
כל צורת הריגה שאינה שחיטה מהירה וחלקה היא מתועבת ואכזרית בעיני, וכל העינויים שהזכרת מעוררי חלחלה, ואני מודה שעל קיומם של חלק אפילו לא ידעתי... החטא של יחס כזה לבעלי-חיים הוא כפול: קודם כל הכאב עצמו לבעל החיים, ולא פחות מכך החספוס שהוא יוצר אצל המתעלל, שהרגישות שלו לחלש ממנו מתקהה, והדבר יבוא לידי ביטוי גם ביחסו לבני אדם.
דרכנו נפרדות ביחס לשחיטה היהודית, שאני עושה אותה מכוח מוסר אלוקי שאני נוהגת על-פיו גם בכל שאר תחומי החיים, ולא על-פי גחמה פרטית שלי כי נוח וטעים לי.

ואף על פי שאני מסכימה שמעשי הציידים מתועבים ונפשעים, איחולי מוות כאלו אני שומרת לרוצחי בני-אדם, מתוך העיקרון הבסיסי שאני חיה על-פיו: אדם נעלה על בעל חיים (בדיוק משום כך את מצפה ממנו לא להתאכזר) ועל כן אין להשוות הרג בעל-חיים לרצח בן אדם.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
נעמי, אני אענה לך ברצינות. יש כמה דרגות של פשעים כלפי בעלי חיים. בדרגת הרשע העליונה נמצאים לא מעט. למרבה ההתפלצות התחרות קשה ומוחות מעוותים לא מפסיקים למצוא שיטות לשכלל את העינויים של בעלי חיים גם בחייהם וגם במותם. ציידים. רוצחי בעלי חיים בשביל אופנה של עורות ופרוות - לפעמים מפשיטים את בעלי החיים מפרוותם בעודם בחיים. מפטמי אווזים. כולאי עגלים בתא קטן מבלי יכולת לזוז כדי שהעגל לא יפתח שרירים והבשר שלו יהיה רך. ויש גם תת ז'אנר של מסעות ימיים מקצה העולם של עגלים ופרות בתאים אלו. שולקי חיות ימיות במים רותחים או טיגונן בשמן רותח בעודן בחיים. ביפן מפתים דולפינים להיכנס למפרץ ואז סוגרים עליהם וטובחים בהם בחניתות. בקנדה צדים תינוקות של כלבי ים בערבות השלג כי פרוותם בתולית ורכה. גם הדרך לשחיטה של פרות וכבשים לא קלה היא ומלווה במכות מקל ובחישמול בשוקרים ואף בהחדרתם לנקבי הגוף של החיות. הייתי רוצה לומר שכיסיתי את הכל אבל לצערי נראה לי שלא. ועדיין לא הזכרתי ניסויים בבעלי חיים.
צב השעה (לפני 3 חודשים)
גם לי קשה מאוד עם ה- "האינשאללה ינשנש אותו תנין". מאוד צורם לי.

הייתי מחליף את האינשאללה ב-"בעזרת השם" ומוסיף בסוף "אמן".
עכשיו זה נשמע מצוין.
נעמי (לפני 3 חודשים)
סבבה, אני אתפלל על עצמי בחונן דעת.
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 חודשים)
ביקורת מעולה.
אבל כן קצת קשה לי עם האינשאללה ינשנש אותו תנין. אצלנו בגן היו אומרים עליו תינוק שנשבה.
מיכל (לפני 3 חודשים)
אלון, מה שיותר גרוע מלגלות חצי תולעת בתוך תפוח, זה לגלות את החצי השני שלה בתוך הפה...
מיכל (לפני 3 חודשים)
נעמי, שיקבלו קצת שכל (וגם רגישות לחסרי ישע) ושיפסיקו עם זה.
מיכל (לפני 3 חודשים)
הדמות שמופיעה בחלק העליון הימני של העטיפה היא תנין, אבל הדמות שמופיעה בחלק התחתון השמאלי - זה לא חתול? ואני עם הדימיון שלי עוד זיהיתי זנב מתרומם מעלה. איזה פדיחה.
נעמי (לפני 3 חודשים)
אני רק סקרנית לדעת מה אתן מאחלות לאוכלי בשר שלא צריך לרדוף אחריו.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
אלון, תגלה לנו.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
מיכל, יא הורסת אחת, את והחצי תולעת שלך.
ואת אפילו יותר הורסת עם החתול שזיהית על העטיפה. מה חתול? איזה חתול? זה תנין. קרוקודיל. תמסח. דינוזאור בזעיר אנפין.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
היום נתקלתי בידיעה על צייד בשמורת קרוגר באפריקה שאריה טרף אותו. מצאו רק את הראש שלו.
התגובה הבולטת ביותר הייתה שגם ברגעי הלחץ הצייד לא איבד את הראש.
ואני מוסיפה ואומרת שאריה חכם בורח מראש טיפש.
אלון דה אלפרט (לפני 3 חודשים)
ומה יותר גרוע מחצי תולעת?
מיכל (לפני 3 חודשים)
מה יותר גרוע מאשר לגלות תולעת בתוך תפוח? לגלות חצי תולעת. אז על משקל זה לא הייתי מאחלת לאנטי-טוניו הצייד שינשנש אותו תנין - מוות קל ומהיר מדי. שיסבול קצת, החרא. אינשאאלה שינשנש התנין רק את הרגליים שלו, ושהצייד יישאר קטוע רגליים כל החיים.
ובנוגע לעטיפה, אולי אני מדמיינת, אבל בקצה השמאלי התחתון של העטיפה הבחנתי בחתול חביב. ממש לא מתאים – יצור אציל על גבי ספר אִימְבָּצִיל.
אפרתי (לפני 3 חודשים)
אני נותנת לייק עם נקיפות מצפון. מה זה כל המילים של בית מרקחת האלה? שומו שמים. רצתי לרחוץ את האוזניים בסבון, את העיניים אי אפשר.
ועכשיו נקמה קטנה.
הספר בטח אידיוטי כמו הארי קברט.
אלון דה אלפרט (לפני 3 חודשים)
בלעדייך האתר הזה שחור לבן
קצר ולעניין (לפני 3 חודשים)
מזמן לא צחקתי ככה. מקסים.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
טרטלאב, אז למה אתה לא מצטרף לברכת ה"אינשאללה ייטרף ע"י תנין" שלי?
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
מסמרון, כיף לך שאתה חווה את היצירה הנהדרת של ז'ורז' לראשונה.
אין לי אלא להמתין בסבלנות לפסק ההלכה של משגיח הכשרות, מנקה הטינופים ומגרש השיקוצים.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
בת-יה, 17 מילים יש בכותרת של רשימת הקריאה שלי ואף אחת מהן לא כוללת את השורש צ.ר.פ.ת.
והעטיפה - לא משנה מאיזה זרם היא - היא באמת מוצלחת ומאוד לטעמי. כן יירבו כמותה.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
וונדי פן, מרסי בוקו. וכמה טוב שהזכרת את הילדה מהפרסומת של יס, אני סוג-של מעריצה שלה. היא הדבר הכי חמוד ושיקי שנראה על מסכי הטלוויזיה. הפרסומת עם הפוּ פחות מוצלחת אבל הפרסומת הקייצית עם הדוּז מֵדוּז היא בין המעולות ever.
מסמר עקרב (לפני 3 חודשים)
אני בדיוק קורא את הארי קברט!!!! האם דעתו של מסמר תהא כשל שונרא והצב או שמא הוא יחבור ליעל ולאפרתי???

כדי לדעת את התשובה, הִזְדַּיֵּנו בְּסַבְלָנוּת. אההההה.... עכשיו את צריכה להכשיר את המשוקצת שלי :-)
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
יעל הר, תודה תודה. מענייין שגם אני הזכרתי אותך ואת הארי קרבט וז'ורז' דיקר כשהוספתי את הספר לרשימת קריאה.
הנה מה שכתבתי לעצמי אז: ביקורת יפה מאוד של פני עם ציטוטים נהדרים על החיים וחיי הנישואים. יעל הר לא אהבה, אבל היא גם לא אהבה את הארי קרבט בעוד אני נפלתי שדודה למילותיו.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
נו מסמרון, מי אם לא אתה יכשיר את המילים המשוקצות שלי? יפה, הבאת אותה ביצירתיות שנינותית.
אבל לפחות היית כותב שהייתה זו גסות מעודנת. לא מז'אנר המוקצה.
צב השעה (לפני 3 חודשים)
לספר ההמשך קוראים "הוואלס האיטי של הצבים". אוי לאותה בושה.
בת-יה (לפני 3 חודשים)
שונרא החתולה, העטיפה היא מזרם אפריקאי רגיל, ונא לא לעשות לה עוול ולשייך אותה לזרם צרפתי כלשהו...
וונדי פן (לפני 3 חודשים)
טרה ג'ולי מון שונראי, ופרסומת ל"כן" הילדה עוד טוענת שבישראל הכל "פו" (משוגע). אגב פו נשמעת כמו מילה בעלת 2 אותיות אבל יש לי הרגשה שבצרפתית יש בה לפחות 45 אותיות לא רצויות.
דקלה (לפני 3 חודשים)
אני דווקא אהבתי את הספר וקראתי גם את החלק השני שאמנם היה פחות מוצלח. מתכוונת לקרוא גם את השלישי...
yaelhar (לפני 3 חודשים)
איזה יופי!!!
גרמת לי לשכוח לך את הארי קברט ואת ז'ואל דיקר... כתבת ודירגת כמוני. אני אמנם לא נטשתי אותו (ויש לי הסבר טוב מאד למה לא...) אבל הסכמתי עם הביקורת הזו, שהזכירה לי את תוכן הספר, ששכחתי ביסודיות.
מסמר עקרב (לפני 3 חודשים)
מה זה כל המילים הגסות האלה? אפשר גם אחרת! כאות מחאה החלטתי להמיר בתגובתי את ה- ש.ג.ל. ב- ג.ל.ש, את ה- ע.ג.ב. ב- ג.ב.ע, את ה- ב.ל.ב.ל. ב- ל.ב.ל.ב, ואת ה- ז.ר.ג ב- ר.ג.ז.

עודי גולש לי לתומי בסימניה, הבחינותי בסקירה שהתגלתה לי כביקורת מלבלבת על ספר מרגיז, ואשר ראויה ללא ספק לקבל את גביע הקטילה המצטיינת.
שונרא החתול (לפני 3 חודשים)
אני חושבת שאוסיף אזהרת מילים לא כשרות.
רויטל ק. (לפני 3 חודשים)
הצילו, עשית לי סחרחורת.
(לפי מה שכתבת פה, העטיפה די משקפת את הספר... מקושקש, קשה לעקוב, ואין באמת סיבה לטרוח לנסות.
מוותרת, תודה על האזהרה).





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ