ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 באוקטובר, 2015
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
לא נטשתי אותו. אני מציינת את זה כי לאורך כל הקריאה שקלתי זאת בכובד ראש. לא נטשתי אותו כי בזמן האחרון נטשתי כמה, ולא רציתי להפוך לנוטשת סדרתית. אז נשארתי. לעתים היה מעניין. לרוב היה תפל ומלא בסטיריאוטיפים ובתפיסות רומנטיות שאבד עליהן הכלח.
הסיפור דווקא נראה טוב בהתחלה: ז'וז'פין שהיא אשת איש מפרברי פאריס, בעלת עודף משקל וחוסר ביטחון עצמי, נשואה לבעל שבוגד בה, אם לבת מתבגרת שמזלזלת בה ודוחה אותה, ולבת בת 9 שהיא עדיין "התינוקת", אחות לאחות יפהפייה, מוצלחת ועשירה, בת לאם מרשעת שבעצמה נישאה בגלל כסף, והיא משפיטה את בעלה העשיר-אך-נחות-ממנה, ויש עוד. אפילו לסינדרלה היו כמה יתרונות, שלז'וז'פין המסכנה אין.
ז'ו העלובה המשוועת לפירורי חיבה מצד בתה המתבגרת, שאינם מגיעים אלא אם הבת זקוקה למשהו מאמה הכנועה. היא מנסה לחנך את בתה הצעירה תוך פיזור פניני חינוך מקובלים ("הכסף אינו הדבר החשוב ביותר") ו"חינוך מיני" שהיה מתאים לארצות הברית בשנות החמישים של המאה הקודמת.
עלילת הספר מתארת לכאורה איך ז'וז'פין הופכת משלולית לנסיכה (בערך) בעזרת עבודה קשה, כישרון, השכלה ומשיגה גם את הפרס הגדול - מחזר שחושב שהיא שווה משהו... והנה חזרנו לשנות החמישים.
כל הסיפור טבול בחוסר אמינות כה רב, הדמויות הן חד מימדיות, הטובות - ממש מלאכיות. הרעות ממש רעות. ואני תוהה מאיפה הגיעו התאורים המופרכים - למשל התאור של הגבר המובטל, הלובש את חליפתו הטובה ויוצא החוצה(!) לשחק עם עצמו שחמט, מחליף מקום בתורות, מעודד את עצמו ושותה לכבוד המנצח...
הספר הזה הוא רב מכר והראשון בטרילוגיה שכתבה פנקול. החלק הזה הוא בן 550 עמודים שנראה כי נכתבו בלי שום בקרה: הסיפורים נשפכים לפנקול מהשרוול. לאט לאט אני מאבדת תקווה לגבי הספרות מצרפת - כל מה שקראתי בשנים האחרונות משם היה מאכזב. ואולי אלה ההוצאות שמעדיפות לתרגם את ההצלחה המוכחת ולא להסתכן בכישלון מסחרי, מי יודע? אני, כנראה, אתפתה גם בפעם הבאה...
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, Paper Jam
הוא נבלע בערפילי השיכחה... |
|
|
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
בתור אחת שכן נטשה אותו (אחרי 100 עמודים בערך), שמחה לקרוא את דברייך ולסמוך עליהם כחיזוק לבחירתי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
אכן עומר ציוני, קראתי את הביקורת שלך וראיתי שאהבת אותו.
אנחנו קוראים את אותו ספר ומוצאים בו דברים שונים לחלוטין. זה מה שיפה בקריאה, בניגוד, נניח, לפוליטיקה... |
|
|
עומר ציוני
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
דעותינו חלוקות
אני דווקא אהבתי את הספר. אהבתי את הגישה - את האמונה של בני המעמד הבינוני התחתון ב"לעשות כסף מעבר לים" ועדיף במקום שאף אחד לא שמע עליו או במקצוע שאף אחד לא מכיר. אני חושב שגדולתה של הסופרת היא דווקא בתיאור האנשים האלו. ויש בביקורת שלך גם דברים שאני מסכים אתך... |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, נצחיה!
אני חושבת שלגבי חלק מהתכנים איבדתי את הסבלנות בגלל הגודש. (כמה חבל שזה לא קורה לי עם שוקולד...) ועדיין כאשר יש זווית מעניינת וחדשה אני מתענגת. |
|
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
מבינה מאוד את תחושת ה"נוטשת הסדרתית"
יכול להיות שריבוי הספרים הופך אותנו לבררניות וביקורתיות מדי? |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, רץ!
לפי מה שקראתי היא רצתה לקרוא לטרילוגיה "ז'וז'פין" וההוצאה חשבה שזה שם משעמם מדי. לכן היא והם ישבו על המדוכה והמציאו שם של קופי רייטר... |
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
והשם - המעניין - למה הוא שייך ?
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
לו אני לפני קריאתו - הייתי מוותרת עליו.
מצד שני הוא לא משעמם ומי שאוהב רומנטיקה סטיריאוטיפית יכול להנות ממנו, נראה לי. |
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
הבנתי. בקיצור לברוח מהספר -:)
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, בת-יה!
הדוגמה שהבאתי היא של מובטל בן 45 שיוצא החוצה במיטב מחלצותיו לשחק שח-מט עם עצמו. ברור לי שיש מובטלים שמשחקים משחקים שונים, וזה אפילו מומלץ. מצד שני רובם אינם מחליפים מקום כדי להתחרות נגד עצמם. הדוגמה הזו באה להמחיש את החוש הדרמטי המפותח של פנקול, ואת ריחוקה היחסי מהמציאות עליה היא כותבת. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה אוהבת לקרוא!
מסקירה על הביקורות על הספר - כאן ובמקומות נוספים - נראה כי רוב הקוראים אהבו. יתכן שאני לא הייתי במצב הרוח המתאים עבורו... |
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי, ורק רוצה לספר שגבר מובטל, שלובש בגדים רגילים, יוצא לשחק שש-בש (בעיקר), מחליף תור ושותה לכבוד המנצח קיים גם כיום.
וגם עולים מרוסיה, שלובשים טרנינג, משחקים שחמט ושותים וודקה, קיימים. בכל עיר פיתוח בארץ אפשר למצוא הרבה מאלה ומאלה ואולי בעוד כמה מקומות.
|
|
|
אוהבת לקרוא
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
בדיוק קיבלתי המלצה חמה עליו בספריה ועכשיו אחרי הביקורת שלך אני ממש שוקלת אם לקחת אותו
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
פואנטה:
יש בי עניין רב לגבי הספרות הצרפתית העכשווית (לא את כל הקלאסיקות משם אני אוהבת) אז התכוונתי שהספר הצרפתי הבא יפתה אותי, כנראה, כמו שסרטים צרפתיים מפתים אותי ולא כולם פאר היצירה... "תנינים" אינם נושא אמיתי בספר, אם כי הם מוזכרים בו - במיוחד לגבי תעשיית תיקים-נעליים-בשר-תרופות. הנושא הוא יותר כרישים אנושיים |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
שונרא החתול - חן חן!
הכריכה צבעונית. זה מה שיש לי לומר לזכותה. אולי מצוייר בה גם חתול - אבל אין כזה בעלילה. לגבי הספר - חלק גדול מקוראיו חיבבו, אז אפשר בהחלט שלא הבנתי משהו. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו!
נסיתי להיזכר מתי פגשתי דמות דומה שבכל תפקידיה - אם, רעיה, אשת מקצוע, מפרנסת - מרגישה שהיא כישלון מוחץ למרות העובדה שהיא מצליחה גם בדברים לא טריוויאליים, ולא נזכרתי. אולי בעיית זיכרון שלי. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
לְמה תתפתי בפעם הבאה:
לצבעוניוּת, לצרפתיוּת או למסחריוּת?
אגב, תנינים הם חיות סוּפר-יעילות ומסקרנות. אם זה היה ספר על תנינים ולא על ז'וז'פינים, נראה לי שגם 550 עמודים היו נקראים בשקיקה. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
העטיפה הצבעונית של הספר תמיד מושכת אותי.
בזכותך התעמקתי בה ואני חושבת שמופיע בה גם חתול.
אז אם הספר הוא לא משהו לפחות העטיפה היא משהו-משהו. |
|
|
דן סתיו
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
yaelhar
ביקורת מצוינת ומרשימה. מסכים שהיחסים בין המינים לא אמינים אבל מקצת הדמויות הראשיות בנויות, לדעתי, היטב.
|
25 הקוראים שאהבו את הביקורת
