ביקורת ספרותית על שחיטה שחורה מאת שחר מגן
ספר טוב

---

ספר בלשי למחצה שכתוב טוב. קולח מצד אחד ושומר על רמת כתיבה מצד שני.
למה בלשי ?
כי יש לנו בלשית שמחפשת רוצח סדרתי. יש לנו נסיון להבין אם יש איזו שהיא שיטה בשגעון של מסע הרצח.
למה למחצה ?
כי הנרצחות הן פרות, ובבלש אמיתי אנחנו רוצים לראות דם. אוי, סליחה, שכחתי שגם פרות לא אוהבות להרצח. אם דוקרים אותן לא כואב להן ? ואם מדגדגים אותן הן לא צוחקות ? אבל אתם מבינים למה אני מתכוון: אם הסידרה היא אנושית אז לפנינו רוצח סדרתי, אם הסידרה היא פרתית אז משהו אחר.
הספר גם מתנהל בצורה הגיונית: לא מדובר באיזו מיס מרפל שבאופן מופלא אנשים נרצחים בכל מקום שאליו היא מגיעה. ה"בלשית" היא וטרינרית, אז הימצאותה בזירה היא הכי טבעית שאפשר.
אנחנו גם לומדים להכיר סביבה אנושית שמן הסתם חדשה לרובנו. כמה מגדלי פרות אנחנו כבר מכירים ? מה אנחנו יודעים על האנשים שנמצאים מסביב למעגל הזה ?
בקיצור: נהניתי ואני ממליץ גם לאחרים להנות.

» ביקורות נוספות של חנן
» ביקורות נוספות על שחיטה שחורה