“אני גדלתי על תכניות כמו ד"ר האלפבאק הפרוספסור המטורף שהמציא מכונה בשנות ה 70 שמתמחה בהכנת המבורגרים ועל הדרך גם למדנו קצת אנגלית . כמה שנים לאחר מכן אני זוכרת את הסרט עם מייקל ג'יי פוקס "בחזרה לעתיד" סרט שובר קופות ששם מכונת זמן עפה לה בין השנים ומשנה היסטוריה . זהו ספר שאפשר בהחלט לקרוא לו מד"ב עם סיפורים קצרים , קצרצרים, וממש ממש קצרים כאלה גם של שתי שורות. ניסיתי כבר זמן מה לכתוב ביקורת ולנסות להעביר את המסר בסיפורים ובכל פעם זה נשמע ביזארי יותר ויותר. אז אנסה להסביר מדוע הספר של אלכס כל כך מיוחד. כי הוא כמו חלום ששם אין ממדים של זמן . חיים נטולי עבר עתיד והווה והזמן מרוח כמו מסטיק על רצף חוט מחשבות. דוגמא: "הממציא הזקן של מכונת זמן גר בדירה קטנה בתל אביב, בקצבת הפנסיה הוא קונה פירות וירקות ושולח אותם לשנת 1942 ללנינגרד הנצורה לנערה כהת עיניים שלימים תהיה אשתו". או ילד שרודף אחרי פרפר במאה ה 19 ומשק הכנפיים של הפרפר חולל סופה בים ומזיז אוניות ממסלולן הטבעי לנתיב חדש ומסתורי. הסיפורים ברובן כפי שאני רואה זאת הן תמיד קשורים לסיבה ותוצאה ולא תמיד הסיבה והתוצאה הן קשורים לאותה תקופה של זמן. זה כמו שאנחנו מתחתנים ומולידים ילדים ובונים קרירה כל שהיא .מחנכים את ילדינו כפי שרק אנחנו יודעים איך! . התוצאה של כל ההרמוניה המשפחתית הזו תתברר לנו שנים רבות אחרי שהביצית והזרע נפגשו ויצרו את כל המעגל. הסדר הכרונולוגי של האירועים הוא אינו כפי שאנו מכירים ולכן הסיפורים מוזרים ומיוחדים. המשחק בזמן נדמה שייך לרעיון האלוהי ולא לבני אדם שגרים על הקרקע . זה רק נראה ספר פשוט למראה שחושבים שאפשר לסיים אותו בחצי דקה ( 123 עמ') אך הוא הרבה הרבה מעבר לכך הוא מעורר חשיבה לא קונבנציונלית. " אם כך חושב הבלש לפני שהוא נרדם, נראה שאת התעלומה הזו אפענח בלי לצאת מהחדר" ספר מצוין לאנשים שחושבים מעבר לקופסא....”

“בקיץ 2011 ילדה ישבה בביתה וקראה ספר. השמיים היו כחולים. אבא היה בעבודה. אמא היתה בבית. לפעמים עדיף לשתוק. לא תמיד צריך להבין מה שקוראים. העיקר שנהנים או חושבים. זה תמיד ככה, כדאי להפנים. ברגע שמבינים את זה אפשר לקרוא כל דבר.”

“אני גדלתי על תכניות כמו ד"ר האלפבאק הפרוספסור המטורף שהמציא מכונה בשנות ה 70 שמתמחה בהכנת המבורגרים ועל הדרך גם למדנו קצת אנגלית . כמה שנים לאחר מכן אני זוכרת את הסרט עם מייקל ג'יי פוקס "בחזרה לעתיד" סרט שובר קופות ששם מכונת זמן עפה לה בין השנים ומשנה היסטוריה . זהו ספר שאפשר בהחלט לקרוא לו מד"ב עם סיפורים קצרים , קצרצרים, וממש ממש קצרים כאלה גם של שתי שורות. ניסיתי כבר זמן מה לכתוב ביקורת ולנסות להעביר את המסר בסיפורים ובכל פעם זה נשמע ביזארי יותר ויותר. אז אנסה להסביר מדוע הספר של אלכס כל כך מיוחד. כי הוא כמו חלום ששם אין ממדים של זמן . חיים נטולי עבר עתיד והווה והזמן מרוח כמו מסטיק על רצף חוט מחשבות. דוגמא: "הממציא הזקן של מכונת זמן גר בדירה קטנה בתל אביב, בקצבת הפנסיה הוא קונה פירות וירקות ושולח אותם לשנת 1942 ללנינגרד הנצורה לנערה כהת עיניים שלימים תהיה אשתו". או ילד שרודף אחרי פרפר במאה ה 19 ומשק הכנפיים של הפרפר חולל סופה בים ומזיז אוניות ממסלולן הטבעי לנתיב חדש ומסתורי. הסיפורים ברובן כפי שאני רואה זאת הן תמיד קשורים לסיבה ותוצאה ולא תמיד הסיבה והתוצאה הן קשורים לאותה תקופה של זמן. זה כמו שאנחנו מתחתנים ומולידים ילדים ובונים קרירה כל שהיא .מחנכים את ילדינו כפי שרק אנחנו יודעים איך! . התוצאה של כל ההרמוניה המשפחתית הזו תתברר לנו שנים רבות אחרי שהביצית והזרע נפגשו ויצרו את כל המעגל. הסדר הכרונולוגי של האירועים הוא אינו כפי שאנו מכירים ולכן הסיפורים מוזרים ומיוחדים. המשחק בזמן נדמה שייך לרעיון האלוהי ולא לבני אדם שגרים על הקרקע . זה רק נראה ספר פשוט למראה שחושבים שאפשר לסיים אותו בחצי דקה ( 123 עמ') אך הוא הרבה הרבה מעבר לכך הוא מעורר חשיבה לא קונבנציונלית. " אם כך חושב הבלש לפני שהוא נרדם, נראה שאת התעלומה הזו אפענח בלי לצאת מהחדר" ספר מצוין לאנשים שחושבים מעבר לקופסא....”

“בקיץ 2011 ילדה ישבה בביתה וקראה ספר. השמיים היו כחולים. אבא היה בעבודה. אמא היתה בבית. לפעמים עדיף לשתוק. לא תמיד צריך להבין מה שקוראים. העיקר שנהנים או חושבים. זה תמיד ככה, כדאי להפנים. ברגע שמבינים את זה אפשר לקרוא כל דבר.”