על קריסת הקונספציות-אז והיום
השנה בקשתי יותר מאי פעם, לקרוא סמוך ליום השואה, ספר העוסק בתקופה שקדמה לשואה, הימים בהם היהודים הפכו באחת מאזרחים שווי זכויות, לאזרחים נרדפים ומשוללי זכויות. בקשתי ספר העוסק בתפר בין רפובליקת ויימאר, התוססת מבחינה תרבותית, אך חלשה כסמכות שלטונית, לכוח הפוליטי העולה – הנאצים, שהאג'נדה שלהם הייתה שנאה ואלימות.
יש לי משיכה לימיה העליזים של רפובליקת ויימאר, אותה שאבתי מהסרט המהפנט קברט, בו שיחקה ליזה מינלי, בתפקיד בלתי נשכח. או גם מחבר נעוריי רפי, שהוריו יוצאי גרמניה, הזמינו אותי לשיחת סלון, שהמריאה לגבהים תרבותיים ורגשיים בלתי נשכחים, באופן בו הדוברים, כולם ילדי גרמניה, תיארו בצורה נוסטלגית ובגעגועים, את ימיה התרבותיים של ברלין, קודם לעליית הנאצים.
לימיה של רפובליקת ויימאר ולקריסתה, חזרתי באמצעות הספר האופרמנים, של ליון פויכטוונגר, סופר יהודי, בן זמנם של תומס מאן וסטפן צוויג, שכתב רומן היסטורי, ב- 1933, עם עליית הנאצים. ספר שבמרכזו שלושה אחים יהודים, שהשתייכו למעמד העליון בברלין. האחד בעל רשת חנויות ריהוט, השני הוא רופא בעל מוניטין עולמי והשלישי הוא היסטוריון. הם מעורים בחברה הגרמנית, צאצאים ליהודים שהשתייכו לתנועת ההשכלה, שחוו את תהליכי האמנציפציה, וכעת הם רואים את עצמם כגרמנים, בהוכחה שבן משפחתם נפל בקרבות מלחמת העולם הראשונה ותרבותם היא גרמנית.
הספר מתאר, בצורה ראליסטית ומצמררת, את העולם התרבותי והחברתי שקרס באחת והפך את חיי היהודים למסוכנים ובלתי אפשריים. בכך מבקש פויכטוונגר, ליצור באמצעות ספרו אזהרה בזמן אמת, ליהודי גרמניה, הנאצים המבקשים לחסל את היהודים, קומו והסתלקו. זאת אומנם, לא אזהרה מפורשת, אך זאת המסקנה העולה מהספר, המהווה נבואה בעלת עוצמה תנכית, על הסכנה המאיימת על היהודים בעידן המודרני.
הספר הזה, מדויק ומטלטל, באופן בו הוא מתאר חברה בעלת תרבות ומדע, המצויה בפסגת התרבות האנושית, ההולכת וקורסת בתהליכים מהירים. פויכטוונגר, באמצעות הרומן, נותן לנו תיאור מרתק, לתהליך ההתמוטטות, בתרבות שאימצה היגיון כערך ויסוד בהתנהלותה. המסקנה שלו מאוד ברורה, תרבות היא קליפה דקה ופגיעה, המתקשה לעמוד מול פוליטיקאים שהפכו את השקר, ההסתה והאלימות לפרקטיקה מקובלת.
פויכטוונגר, הצליח במחקר מעורר השתאות, לאסוף מידע מדויק, בזמן אמת, על רצחנות הגרמנים, למתנגדיהם, הקומוניסטים והיהודים אותם ביקשו לחנך מחדש במחנות ריכוז, אלה שהיוו הפרומו, לפתרון הסופי, בהם התנהלו סדיאזים והשפלות מאורגנות שתכליתם הייתה לשבור את רוחו של האדם. חלקם של יהודי גרמניה סירבו להאמין, הדחיקו את האמת, והאמינו שגרמניה התרבותית לבסוף תחזור לעצמה.
הספר הזה, הוא ספר מופת, הרלוונטי לימים אלה, שתורגם מחדש בסיוע מכון גיתה, ויצא מחדש בשנת 2023 על ידי ידיעות אחרונות, בעיתוי בו קרו שני דברים מהותיים בישראל, נוכחנו לדעת כי הדמוקרטיה שלנו שבירה ומאוימת, חולשה שהתגלגלה לפוגרום נוראי על ידי אויבנו. אירועים המעלים שאלה נוקבת, האם הפרויקט הציוני מהווה מקום בטוח ליהודים? שאלה שאני מבקש להותיר אותה פתוחה דווקא ביום הזיכרון שלנו.
