זהו ספר מומלץ ביותר הנסוב על רצח אכזרי במיוחד של תעשיין גרמני זקן בשם האנס מאייר, שהיה אחד האנשים העשירים בגרמניה.
אופן ביצוע הרצח מפורט ביותר ומעיד לכאורה על שנאה עזה של הרוצח לנרצח.

הרוצח, אדם ללא עבר פלילי בשם פבריציו קוליני, שהיגר מאיטליה לפני כ- 35 שנים, הודה עם מעצרו בביצוע הרצח אולם סירב לספק מניע למעשה.

הסנגוריה הציבורית מינתה לקוליני סניגור חסר ניסיון אך מוכשר בשם קספר ליינן, שזה לא מכבר סיים את הסמכתו כעו"ד.
מסתבר שליינן מכיר היטב את הנרצח מילדותו ובילה לא מעט בביתו במסגרת חברותו הקרובה עם נכדו.

החברה שבראשה עמד הנרצח, שחששה שבמשפט ייחשפו פרטים שיזיקו למוניטין שלה, שכרה את עו"ד פרופ' ריכארד מאטינגר, אחד מהסנגורים הבכירים בגרמניה, כדי לשמש הפעם כ"תובע משני", מושג בו אני נתקל בפעם הראשונה. בהקשר לכך, בהמשך הקורא מקבל היכרות עם מערכת המשפט בגרמניה.

עוד לפני תחילת המשפט נוצרה מעין כימיה בין הסניגור הוותיק ולבין הסניגור הצעיר עד לכדי יחסי ידידות על אף שהם אמורים להיות משני צדי המתרס.
בעצתו של עו"ד מאטינגר, שכמובן מאחוריה עמד אינטרס שקוף, ליינן, למרות שהבין את המניע מאחורי העצה, קיבל אותה, לא ביקש להתפטר מהתיק וקוליני עצמו לא ביקש לפטרו למרות שהסניגור הצעיר הביא לידיעתו את ההיכרות שלו עם הנרצח ובני משפחתו.

מצבו של ליינן מהתחלה נראה אבוד, והתיק על פניו נראה כתיק בטוח מבחינת התביעה.
כ"כ, על רקע ההיכרות האישית שלו עם משפחת הנרצח נוספה מורכבות נוספת בדמותה של יוהנה, נכדתו הגדולה של הנרצח והיורשת היחידה שלו, שמבוגרת מליינן בכמה שנים, וניהלה עמו בעבר מערכת יחסים מינית.

בהמשך ליינן נחשף למסמכים רבים מעברו של הנרצח אשר חשפו פרשייה מעברו כקצין בשירות הנאצים ואת הקשר שלו למשפחת קוליני, ובכך נחשף למעשה המניע מאחורי הרצח.

באמצעות הסיפור הזה הקורא נחשף כאמור למערכת המשפט בגרמניה, עם סיום מלחמת העולם השנייה והיחס שלה אז לפושעי המלחמה הגרמנים ואיך אותה מערכת מתייחסת לפשעי הנאצים כיום.

איך המשפט נגמר את זה תצטרכו לקרוא בעצמכם, ורק אומר שהקריאה בספר מרתקת, שוטפת ומלמדת.

פון שיראך הוא נכדו של בכיר באס.אס. הוא לא רק סופר מחונן שספרו "פרשת קוליני" עובד לסרט קולנועי. פון שיראך הוא גם סנגור גרמני ותיק ומוכשר ביותר. פון שיראך מוצא לנכון להכות על חטא קדמון של עמו. לחשוף את החוק שאפשר לעוזריהם של בכירי האס.אס להימלט מעונש. מיד עם פרסום הספר התעורר דיון בסוגיית "ההתיישנות" של פשעי הנאצים, והחוק שאפשר זאת. פון שיראך מצטיין בסגנון כתיבה תמציתי ומדוייק והדרמה הגדולה איננה פועל יוצא של המתרחש בין כתלי בית המשפט אלא העניין שעלילת הספר עורר בגרמניה ובעולם. מומלץ.

זה ספר בעל ערך מוסרי וחברתי, לאו דווקא ערך ספרותי.

הוא מוסר תיאור קורקטי של מהלך משפטו של אחד, פבריציו קוליני, שנאשם בבית משפט גרמני ברצח שהמניע שלו אינו ברור. אותו קוליני רוצח גרמני זקן ומה שנשאר זה להבין למה הוא עשה את זה. פייר, לא קשה.

אבל יש לו כוח, דווקא בגלל הקורקטיות. הוא מציף התנגשויות, שהן אולי בלתי נמנעות, בין שיקולים מוסריים לשיקולים חוקיים ומציג את האופי היחסי, תלוי זמן, תרבות, מקום, שיש לשתי מערכות השיקולים האלה. ההתעסקות הקורקטית מאפשרת בקלות יחסית לקחת את השאלות האלה מגרמניה אל כל מערכת פוליטית, חוקית או מוסרית אחרת.

וכמו תמיד, כשמסתכלים מרחוק על צרות של אחרים, או במקרה הזה על מערכת המשפט של אחרים, קל מאד לראות את המרחק בין חוק לצדק. קל גם לזהות פשעים שנעשים בחסות החוק תחת איצטלות שמספקים מוסר יחסי ואקלים פוליטי.

טורד מנוחה.
ספר קטן, מתואר תאור לא מדוייק וממעיט בערכו כ"מותחן משפטי". הוא הצליח להתגנב אלי בלי שארגיש, וקראתי אותו בנשימה עצורה למרות שבעמודים הראשונים כבר ידוע מי נרצח, מי רצח ומי הסניגור. הכתיבה עניינית וחפה מקישוטים והנחות - הסופר אינו מתעכב בדרך כלל על תאורים ומספר את הסיפור כמעט בלי להביע דעה והתוצאה מצמררת.

יום אחד רוצח מכונאי בגימלאות, אזרח שלא היה בו רבב עד כה, תעשיין מולטי מיליונר בן 86. הרצח האלים מזעזע ומתואר בפרוט רב, עד שבב העצם המרוסקת, ועד עקבו של הרוצח שנתלש מעוצמת הבעיטות שבעט בגופה המדממת. אחר כך צלע הרוצח חסר העקב ללובי של המלון, ביקש להזמין את המשטרה והמתין לשוטרים בשקט. לרוצח מונה - שלא לרצונו - עורך דין שייצג אותו, שהפך עורך דין יומיים לפני המינוי. יש בספר הזה תאורים מרתקים של מערכת אכיפת החוק הגרמנית, השונה מהותית ממערכות שאנחנו מכירים מספרי מתח אמריקאים.

בשנים האחרונות קיבלה המערכת השיפוטית והחוק שהיא מְתָפְעֶלֶת מישנה חשיבות. הפכנו את "החוק" ואת "שלטון החוק" לדת החדשה שלנו. אנחנו מקדשים אותם ולא נותנים את הדעת לעובדה שבני אדם ממוצעים - לאו דווקא אפלטון וסוקרטס - הם אלה המחוקקים את החוקים, והמערכת שאנו כה מתפארים בה היא תוצאה בה אנשים גייסו רוב כדי שהאינטרסים שלהם יהפכו לחוק, אותו אנו כה מעריכים. ולעתים קורה ש"החוק" ו"הצדק" רחוקים מאד האחד מהשני.

פרדיננד פון שיראך הוא עורך דין וסופר. הוא גם נכדו של אחד מראשי המשטר הנאצי, שהורשע במשפטי נירנברג ונידון ל -20 שנות מאסר. המסקנה שלי אחרי שקראתי את הספר - שילדיהם ונכדיהם הם האויבים הנחושים ביותר של הדור ההוא, שלפרק זמן היו אדוני העולם וחייהם של אחרים.
בינואר 2012, מספרת הפיסקה הסוגרת את הספר, חודשים מעטים לאחר שהספר יצא לאור, מינתה שרת המשפטים של גרמניה ועדה לבדיקה מחדש של המשפט בתקופה הנאצית.

ספר מרגש ומעורר מחשבה.על..
- העבר הנאצי של גרמניה.
- איך אפשר להחליק מהחוק.
ואולי , ללא קשר לנאציזם, קצת על ימינו אנו בארץ.
הסיפור כתוב בפשטות ומרגש מאוד .
על נקמה מאוחרת בנאצי שהפך לתעשיין מכובד בארצו, על כאב של קורבנות שחלק מהם קורבנות משנה ( אחים ובני משפחה) ועל פרשנות שיכולה להרחיק עבריינים מעונש.
משפחת קוליני נפגעת ממסע עונשין של נאצים באיטליה. האח הקטן שנותר נוקם משיקולים שלו כעבור 36 שנים.
את ההמשך כדאי לקרוא.
יש כאן כמובן המוטיב של הסניגור חסר הניסיון מול התביעה המשומנת והעשירה. אבל יופיו של הספר שהוא אינו מסיח את הדעת לנושאים אלו נשאר ממוקד במסר של מעשי הנאצים, כיצד השתלבו בחיי הגרמנים וגרמניה שלאחר המלחמה והגעתם לדרגות גבוהות בחברה ופטנטים משפטיים להתחמק מהעמדה לדין.
הספר מציג ניצול של תקנה וחקיקה משנית שהופכת לאבן יסוד בהתיחסות לנאצים.
בצד זה, עלו בי הירהורים עכשוויים,על הצורך שלנו כאזרחים בצדק והפגמים שיש לנו באמצעים למימושו (התנהלות משטרה, פרקליטות, בית משפט ועיתונות).
לעיתים מקומם לשמוע נימוקים חלזיכוי כמו "הגנה מן הצדק" , " היסוד הנפשי" ועוד מצבים מוזרים כאלו.
בארץ התווסף לזה מינהג שאותם "צדיקים", מטיפים לנו ולממשלה נבחרת בעזות מצח ובשער בת רבים כיצד לנהוג. אבל זאת ורסיה ישראלית לנושא.
לספר יתרון נוסף והוא מספר העמודים הקטן.בצורה זו מתקבלת עלילה מרוכזת מצומצמת במילים. ספר ראוי וחשוב.

בדרך כלל אני לא נוהגת להציץ קדימה בספרים שאני קוראת. לא בסוף, ולא באמצע, ולא בשום דף שטרם קראתי. הפעם, לצורך שעשועון אינטרנטי כלשהו חרגתי ממנהגי והצצתי קדימה לעמוד 100. שם מצאתי את המשפט "ומחר המשפט מתחיל". לא מפליא כשמדובר במותחן משפטי. כן מתמיה כשמדובר בספר דק גזרה המסתיים בעמוד 148.

אבל נתתי קרדיט בכל זאת, חזרתי למקום שבו הייתי קודם, זה שבניגוד למנהגי לקפל פינות בספרים, סומן הפעם בסימניה, מתוך מתן כבוד להיותי הראשונה הלוקחת את הספר מהספריה. זה תמיד לא נעים להיות הראשונה שתסמן משולש חמורי באחד מעמודיו של ספר חדש לחלוטין. והמשכתי לקרוא.

כמו שחשדתי, עד המשפט לא קורים הרבה דברים מעניינים. הסנגור מתלבט ומתחבט בדילמה שלו - האם להיות סנגור של הרוצח, אף על פי שהנרצח היה מוכר לו היטב ואהוד עליו מאוד. מצד שני - האם לנטוש קריירה מזהירה כבר בתחילתה, כי בכל יום ויום עתידים ליפול עליו תיקים המנוגדים לדעותיו, לסנטימנטים שלו, לאמונותיו, או משהו אחר. דילמה, נכון, אבל לא כזאת המדירה שינה מעיני שלי.

כמו כן הסנגור פועל בענייני המשפט, אבל כאן המספר נוקט מסך של מיסתורין, כביכול למשוך את הקורא המתוח לתוך המשפט עצמו. לא עובד. כתיבה רזה, מפוהקת משהו, משועממת, בלי הרבה אקשן עלילתי. סתם. ולא שזה משתפר במשפט. יש תגלית כלשהי, והיא אולי מחרידה ומפתיעה עבור הקורא הגרמני המצוי. הקורא הישראלי ינחש אותה מראש. וזה אפילו לא ספוילר. איזו סיבה יכולה להיות לזקן איטלקי להרוג זקן גרמני? תסביכי החוק הגרמני ומשוגותיו גם הם לא מאוד מעניינים, והמזל הוא שזה ספר דקיק, כך שאפשר לסיים לקרוא אותו מהר, ולעבור למותחנים משפטיים אמיתיים. או לאפלפלד.

ספר נחמד , קליל לקריאה וטעון מאד במהות ובמשמעות, קצר ונקרא בשטף.
בתחילת שנות ה- 2000 מגיע פנסיונר איטלקי בן 67 הגר בגרמניה שנים למלון במטרה לפגוש איש עסקים עתיר הון, קשיש בן 85-90.
הפגישה הקצרה מסתיימת ברצח אלים ונזעם, והפנסיונר יוצא מחד המלון, מדווח לסובבים אותו וממתין למשטרה.
כך מתחיל הספר, לכאורה רצח סתמי לא מובן של אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי.
כשהסיפור מתקדם ממשיכה אי הידיעה ואי הבנת המניע, גם לאחר כ- 100 עמודים (מתוך 148) אין עדיין קצה חוט של הבנה. עד שמשהו מתרחש והסיבה נחשפת לעין כל.
הספר גרם למערכת המשפט הגרמנית , בהנחיית שרת המשפטים בגרמניה בשנת 2012, לבדוק את עצמה ולנסות להבין מה התרחש במהלך המאה ה- 20 ומה ההשלכות של המעשים והחוקים שנחקקו בעשרות השנים מאז ועד לימינו.

כדי להקדיש לספר את השעה שלו, מדובר בסיפור קצר המראה כציד ניתן באמצעות חוקי קטנים וסעיפים נעלמי לחמוק מעונש על מעשים שמבחינת האדם הסביר הם עבירה על המוסר.

ספק דק גיזרה מה שמאפשר לסיים אותו ביום אחד. מעניין ובהחלט קריא ומפתיע. שווה.