ביקורת ספרותית על כאב הנפילה מאת נתן פיילר
ספר לא משהו

---

כשמתיו הומס היה בגיל עשר ,אח שלו החולה סיימון נפטר.
מתיו המלא עצב על האובדן,ובכלל איך שאמו קיבלה את הצער ,ההתמודדות שלה עם האובדן
והתיסכול שלה נפל על מתיו.
ההתחלה של הספר מזה הייתה סוחפת,עד עמוד 120 עשרים,הספר היה קריא ונחמד.
מתיו חלה בנפשו,והתחיל להיות מטופל נפשית במחלקת אישפוז יום,עם זריקות הרגעה וקבוצת תמיכה,
ואז פתאום נפילה בעלילת הספר,הרגשתי שהסופר התחיל למרוח את הסיפור ונתן לי הרגשה ,שהעלילה הולכת לאיבוד,
המשכתי לקרוא ואודה שממש הלכתי לאיבוד,ובסוף התייאשתי וסגרתי את הספר,איבדתי עניין,הוא קפץ מדמות לדמות
אופן הכתיבה נהיה סוג של טירוף.
מחוסר ברירה נטשתי את הספר.כנראה גם לי היה כאב הנפילה מהבלבולציה בכתיבה.

» ביקורות נוספות של ג'יהאן
» ביקורות נוספות על כאב הנפילה