מעורר פלצות ברמה חולנית.
"דספריישן" הוא אחד מספרי הקלסטרופוביה הטובים ביותר של סטיבן קינג, לצד הספר מספר 1 שלו שמעורר תחשות דומות - "בית-כברות לחיות שעשועים." (מעורר קלסטרופוביה - ככה אני קורא לתחושה שבה נדמה כאילו הספר מכניס אותך לכלוב חסר מוצא של בעתה. בלי שטויות, זה לא מקום לילדים חבר'ה!)
למעשה, במעט מאד מספריו של קינג אנחנו חווים בעתה כל כך גדולה (רובם זה מתח ודרמה, עם מעט אלמנטים של אימה שלא בהכרח נוגעים בשורשי הזוועה), ולכן מי שמחפש את האימה שבקינג - שיילך לקרוא את הספר הזה (ואחר כך, אם הקורא הנאמן מוכן למתוח עוד קצת את גבולות שפיותו, שיילך לקרוא את "בית-כברות לחיות שעשועים"). אפילו הספר "זה" המהולל לא גרם לי את אותה בעתה כמו הספר דספריישן, ואולי בגלל שנבל העל ב"זה" לובש דמות ליצן, ואילו כאן... טוב נו, כאן זו ליגה אחרת לגמרי של נבלות על.
ייאוש, זה שם המשחק. לא רק של הדמויות שנכלאות בעיירת הרפאים, אלא גם של הקורא.
קריאה מבעיתה!











![דוקטור ז'יוואגו [כרך ב']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers45/455136.jpg)





