ביקורת ספרותית על אנשי פאנפילוב - אנשי פאנפילוב #1 מאת אלכסנדר בק
ספר טוב

---

הוראות הפעלה לשימוש בתעמולה בעת מלחמה.

ד"ר מאיר פעיל הייה המורה הנערץ עלי להיסטוריה, השיעורים שלו היו הצגה אחת גדולה של דמויות ואירועים. בקולו הרועם, הוא כעס על גיבורו על עמדתם הלא נכונה, או שיבח אותם על אומץ לב, ואחר כך הוא עבר להווה כאילו אין גבולות בין השניים והסביר כי מה שלא הייה נכון אז, הוא לעתים לא נכון כעת, וכפי שיש לנו כעת אינפלציה ושטחים מוחזקים, זה בדיוק מה שהיה לבית ינאי בתקופת החשמונאים, ואיך זה שלא למדנו מאז.

למאיר היו כמה ספרי מופת, אחד מהם הוא אנשי פאנפילוב, הוא אישית כפלמחניק שהייה מפקד בה"ד אחד חינך את צועריו לאורו של הספר. הוא פנה אל כול אחד מאיתנו ושאל קראתם, אפילו לא המתין לתשובה, כי הוא הייה בטוח שכולם קראו את התנ"ך של הפלמ"ח.

נזכרתי במאיר, כשפרל בסקירתו על קרב משמר העמק, ציין את אנשי פאנפילוב כמקור השראה ללוחמי הפלמ"ח, סקירה מצוינת שלא השאירה אותי אדיש, שלחה אותי לספרייה שלי, נברתי ומצאתי, וכעת אני קורא בספר ונזכר בקולו הרועם של המורה שלי, שלבטח היה מסוגל לשבת עם גיבורי הספר, חיילים רוסיים קזכיים מסביב למדורה ולשיר שירים רוסיים. האווירה שיצרתי בעזרת המורה שלי עוזרת לי להתחבר לטמפרמנט הספר ולתקופה - מלחמת העולם השנייה בקרב ההגנה הנואש על מוסקבה הבירה, הגרמנים מאימים עוד רגע לכבוש את העיר, ואולי בכך לנצח את רוסיה והעולם החופשי, כול מה שעומד מולם הוא גבורת החיילים, ומפקדים כמנהיגים.

התחברתי לספר דרך דמותו של מאיר פעיל, איש חינוך במהותו, וחשבתי על המפקדים כאנשי חינוך, על האתגר שעמד בפניהם לקחת אנשים פשוטים, ולחנך אותם כלוחמים. אנשי פאנפילוב הוא בעצם ספר חינוך צבאי, הלוקח אידיאולוגיה גדולה והופך אותה למושגים יישומיים, לברי המחשה לחיילים ולמפקדים שיוצאים אל הקרב. התחכום של הספר הוא בכך שההוראות או הדילמות מובאים בו, כאילו הם נובעים מצו פנימי מוסרי של המפקדים או הלוחמים, מה שהופך אותם לכאורה למוצדקים, כל זה תוך שימוש במדיום נהדר כמו ספר העוסק ברעות וגבורה, על הדרך שתלו בו מסרים, כמו שהיום עושים פטושופ בצילום. זוהי מגרעתו העיקרית של הספר, הערכים שלו משוכתבים כאמצעי לניצחון, כמו תותחים או רובים, כך הספר הזה, הוא תחמושת חינוכית.

באו ניקח מספר דוגמאות ונסביר איך בעצם הספר הוא מכשיר תעמולה שימושי, לניהול תודעת החיילים באופן שיגרום להם לרוץ מול האש כשהם זועקים " בעד המולדת, בעד סטלין ".

איך מחנכים קזכי להבין מהי מולדת, על מה מגנים, המושגים לא ממש ברורים, ולכן מתחלים מהבית של החייל, האישה, והילדים (נותנים לדמיונו לברוא תמונה,מה יקרה אם האויב יגיע אליהם), והנופים הקרובים, זאת מולדת המוחשית ואחר כך עובריים לזאת הסמלית, מוסקבה הבירה עליה מגנים. ממש הוראות הפעלה לתועמלן - הפוליטרוק.

תפחד, תומת, אם תגלה רגע של חולשה ותירה בידך, תעמוד מול כיתת יורים, לאחר משפט קצר של מפקד הגדוד שקיבל סמכות בלתי מוגבלת להיות אלוהים עבורך, ואם צריך לקחת אפילו את חייך. הספר מסביר שזאת הדוקטרינה הנכונה למלחמה טוטאלית, אך מסתיר את העובדה שבברית המועצות לחיים לא היו ערך לפני המלחמה, וגם במלחמה עצמה.

איך מאמנים חייל קזכי, בעצם מאלפים אותו כמו סוס. אחד הקטעים המדהימים הוא האופן שבו הספר רותם את תיאוריית פבלוב הפסיכולוגית לחינוך החייל - מפקד הדיוויזיה - פאנפילוב, מסביר למפקד החטיבה, כמו שמאלפים סוס, בעדינות, אך בנחישות, כך העקרונות נכונים לחינוכו ואילפו של החייל. הכרח להשתמש בטכניקה הזאת בגלל אילוצי הזמן, המחייבים להכשיר חייל במהירות ולהעבירו לחזית, ובגלל שקזך הוא כמו סוס פרא עליו חייבים לשים רסן במהירות - להכשירו כחייל צייתן. יש פה גזענות גלויה במשטר שחרט תחת דגלו שוויון בין בני האדם.

הספר הוא מצד אחד קלאסיקה לספרות קרב, למרות ההוכחות המצביעות כי תאור הקרב המרכזי רחוק מלשקף את המציאות, אך מצד שני הוא ביטוי לתעמולה מגויסת שלא בוחלת לעשות שימוש בכול אמצעי, כולל ספר שעל פניו נראה תמים, הוא מציג את העובדה שגם היסטוריונים, כמו מאיר פעיל הם בני אדם המתקשים לבקר את נכסי הברזל של האידיאולוגיות שלהם.

גדולתו של הספר הוא כאמצעי להבנת התקופה, וביכולת שלנו לבקר את רעיונותיו עלפי תפיסת עולמנו ותקופתנו. על כן אנשי פאנפילוב - הוא ספר חובה וספר טוב, למתעניינים בהיסטוריה צבאית, ובסיפוריים רוסיים מרהיבים בשפה ייחודית, מתקופת המלחמה הגדולה.

מאיר, כעת השלמתי לך את חובי המוסרי - בפעם הראשונה קראתי את הספר והתמלאתי געגועים לשיעוריך התוססים - " שדה קרב " לאידיאולוגיות ולערכים.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על אנשי פאנפילוב - אנשי פאנפילוב #1