הביקורת נכתבה ביום חמישי, 22 באוגוסט, 2013
ע"י טל
ע"י טל
ספר "אנגלי" מאד, מזכיר ספרים של סופרים אנגליים אחרים העוסקים באותו הנרטיב: משפחה, המתאספת יחד עקב אירוע כלשהו, ונאלצת לבדוק את היחסים השונים בין מרכיביה. שמתי לב לשתי ביקורת קודמות שכותביהן לא הצליחו לצלוח את הספר, ואני גם מבינה למה, הספר עמוס ויש בו יסוד טרחני, צריך המון סבלנות להתגבר על אלה ולהמשיך. הסופר משתמש בטכניקת "זרם התודעה" (גם היא "המצאה"
ספרותית אנגלית) אבל למזלו מדלל אותה, וגם כך קשה למדי לעקוב אחרי הדמויות ומחשבותיהן.
מי שבכל זאת מצליח לא לזרוק את הספר אחרי 100 עמודים, מוצא עצמו מתלבט ומתחבט בענינים שחלקם ברורים יותר וחלקם פחות, אלה מענינים ואלה מעצבנים, לפעמים פשוט בא להכניס לאיזו דמות סטירה אחת הגונה... ועל הכל מאהיל כמובן ה"טקט" הבריטי הכופה לא להראות או לשתף ברגשותיך אף אחד, ולשמור על מראית עין של שליטה במצב בו אינך שולט כלל. (יש לציין שהסופר משתמש במרכיב הזה כחלק מהנוהל התרבותי, לא כמשהו שהוא מסכים איתו)
ובכל זאת, כשסיימתי לקרוא מצאתי עצמי ממשיכה לכתוב בראש את קורותיהם של דייזי, אלכס ובנג'י , ןתהיתי מה דומיניק ואנג'לה עומדים לעשות עם חייהם.
וזה אומר שהספר בסופו של דבר הוא ספר טוב שנוגע באמת. גם אם כדי להגיע אליה יש לעבור משוכות רבות...
לאור המתבקש לא נגעתי ישירות בדמויות השונות ובעלילה. אף שמאד בא לי לעשות זאת
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
