ביקורת ספרותית על קופסת הטבק מבגומבו - סיפורים קצרים שלא נאספו עד כה מאת קורט וונגוט
ספר טוב

---

קורט וונגוט מעיד על עצמו באחרית הדבר לקובץ סיפורים זה כי "הודות לכתבי עת פופולריים, למדתי להיות סופר תוך כדי עבודה. עבודות כאלה של שוליה ספרותית בתשלום, שדורשות סטנדרטים כה נמוכים של ביצוע, לא קיימות יותר". וונגוט מתייחס, בין השאר, לחלק מהסיפורים המופיעים בקובץ זה. אין לצפות כמובן שכל הסיפורים יהיו מעניינים, מרתקים וכתובים היטב. אילו תאריך הכתיבה היה מצוין באחרית כל סיפור ניתן היה לראות כיצד איכות הסיפורים משביחה (או לא) עם הזמן.
עד כמה הסיפורים הללו, שנכתבו אי שם במחצית הראשונה של שנות ה-50 של המאה הקודמת, יצליחו לשמור על רלבנטיות? וונגוט עצמו מעיד בהקדמה: " הם (הסיפורים) לא היו זוכים להדפסה מחודשת כעת, אלמלא זכו הרומנים שכתבתי בערך באותו הזמן, בתשומת לבה המאוחרת של הביקורת....סיפורים אלה הופיעו במקור בכתבי-עת עמוסים ביצירות בדיוניות ובפרסומות. כתבי-העת האלה כבר הלכו ברובם הגדול לעולמם ולא ציפינו שתוחלת חייהם של הסיפורים שהודפסו בהם תעלה על זו של פרפרים".

חלק ניכר מהסיפורים שומר על החיוניות שלהם ושיני הזמן לא עושים בהם שמות. גם אם הסיפורים ברובם נטועים בהווי המערב התיכון בתקופה מסוימת הרי חלק מדפוסי ההתנהגות המתוארים הם אוניברסליים. כך בסיפור הנפלא, לדעתי, "החבילה", על המפגש המחודש בין בני אותו מחזור לאחר ששנים לא התראו. גם הסיפור "ילד נטול כישרון" העוסק באובססיה שיש לילד להתקבל לתזמורת העילית ועל המנצח הולמהולץ "....אדם בשנות הארבעים לחייו, שהאמין שכרסו העצומה היא סימן לבריאות, לכח ולמכובדות", מורה למוסיקה בבית ספר הוא סיפור משעשע. אותו הולמהולץ מכבב עוד מספר סיפורים. "מזכרת" החושף סיפור מרתק על שעון מיוחד שמביא איכר קשה-יום למשכונאי חמדן. "ההפלגה בג'ולי רוג'ר" על נייתן דוראנט "..שבגיל 36 חדר טיל אויב אל העמדה שמתחת לרשת הסוואה ירוקה...הוא תמיד הניח שימות צעיר ובגבורה. אבל הוא לא מת. המוות היה רחוק ממנו, רחוק מאד, ומעתה נאלץ דוראנט להתמודד מול גדודים מפחידים של שנים שלוות" - אולי הסיפור הטוב ביותר והרלבנטי עד כאב, גם היום ובמיוחד עבורנו.

מוטי כתב בביקורת שלו על שבחי הספר כאמצעי לטיפול זוגי, רעיון מרנין כשלעצמו. הייתי מציע אותו לאנשים הנוסעים לעבודה בתחבורה ציבורית. קריאה מהנה, לא חייבים להפסיק את הקריאה בדיוק באמצע כי מגיעים ליעד ואם יש פקק - הרווחת ביושר עוד סיפור.

היתרון שבאסופת סיפורים קצרים מול רומן באורך מלא דומה ליתרון שבאשכול ענבים על פני אפרסק. אם ענב אחד באשכול נגוע בתולעים או רקוב, אפשר לזרוק אותו ולהנות משאר הענבים אבל אם בליבת האפרסק נחה לה תולעת שמנה....

השורה התחתונה: כן, כדאי לקרוא, יש סיפורים שכדאי מאד לקרוא. חוץ מזה כפי שכתבה רעות בביקורת שלה אפשר למצוא בהם את "הציניות המשולבת באהבת אדם" מסממני ההיכר הבולטים והמלבבים של וונגוט.

» ביקורות נוספות של דן סתיו
» ביקורות נוספות על קופסת הטבק מבגומבו - סיפורים קצרים שלא נאספו עד כה