מהספר הזה לא תצאו מאושרים או מוארים, גם לא תצאו יודעים גדולים של פרשת השבוע, אבל תצאו עם חיוך קל ועם נקודות למחשבה- בעיקר על עצמכם.
לא קראתי את כולו, מהסיבה הפשוטה שבכל שבת אני קוראת את החלק הרלוונטי בו לפי החלוקה של פרשת השבוע.
הספר מחולק לפי פרשות השבוע, הוא נותן טעימה על פרשת השבוע בסגנון מאוד קליל אבל בעיקר מנסה לפנות בגובה העיניים ובסגנון מאוד פשוט ויומיומי של מעין העצמה אישית.
הספר לא חופר ולא מתיימר, הוא כתוב בצורה שקל מאוד להתחבר אליה.
מזכיר לי מאוד את סגנון הספרים של צבי איל (מחבר הספרים מי שטעם יין הונגרי/אוהב ימים/כששומעים סיפור זה אחרת), כך שמי שהתחבר אליהם- יוכל להתחבר גם לספר הזה.
מעבר לתוכן- העיצוב של הספר מקסים ביופיו, יש הרבה איורים, הרבה צבע והוא מודפס על דפים איכותיים ועבים.
הרבה זמן חיפשתי ספר בסגנון כזה קליל שיעסוק בפרשת השבוע, הייתי שמחה אם הוא היה קצת יותר מרחיב על הפרשה עצמה, אבל כנראה שאז הוא כבר לא היה ייחודי כמו שהוא. בשביל זה יש את עלוני השבת...
ממליצה בחום.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
