ביקורת ספרותית על ספינות הלב (2008) מאת בנואט גרול
בזבוז של זמן

---

ספר מטעה.
הסיפור אמור להיות סיפור אהבה שלא מצליחה אך לא נשכחת, סיפור על אישה ששוברת מוסכמות ישנות על הצפייה מנשים,
כשבפועל, אין פה סיפור אהבה, ולא נותנים לנו צאנס להתגעגע אלייה.
הדבר היחידי שאפשר להגיד בלב מלא זה שהאישה 'התאהבה' בבחור בשל ביצועיו במיטה,
לאחר מכן יש עמודים בודדים שמהם הקורא אמור להרגיש את הכאב שבפרידה שלהם, ואת הגעגוע לדבר ה"אמיתי", שבהם מסופר על כמה ילדים הוליד כל אחד במשך 13 שנה, ואז כשהם נפגשים שוב, נחשו מה קורה.
רק אחרי 13 שנים ורק בגלל שהבחורה פצועה, הם גם מדברים על החיים. הגיע הזמן לא?!
סיפור אהבה לא אמין, ללא רקע וללא התקדמות ממשית, גיבורה שאמורה לשבור מוסכמות רק מגבירה אותן כשמפנטזת כל חייה על בחור אחד ששכבה איתו פעם, ולכאורה התאהבה בו.
מיותר לציין שלא סיימתי את הספר. אמנם יש בו רק 230 עמודים אך אין בו שום סיפור שום מסר ושום דבר שמשך אותי לסיים אותו.

» ביקורות נוספות של סביון
» ביקורות נוספות על ספינות הלב (2008)