תלמידים רבים נעזרו בזכרונותיה של מרים קיפר, שהיתה נערה בת שלוש - עשרה בפרוץ מלחמת העולם השנייה, לשם כתיבת חיבור על השואה בבית הספר. עינת פאר כתבה למחברת מרשמיה : "ספרך ריגש אותי כל - כך. בתחילה לא האמנתי שמה שאני קוראת אכן קרה. כאשר קראתי על ניסיון הבריחה שלך הייתי גאה בך, גאה על האומץ לעשות את הבלתי אפשרי. איך יכולת להתמודד עם הכל בגיל כה צעיר?" עינת עצמה קיפדה את חייה בתאונה קטלנית. יהיו מילותיה אלה גל - עד לזכרה.