ביקורת ספרותית על אפשרות של אלימות - אברהם אברהם החקירה השנייה - החוקר אברהם אברהם #2 מאת דרור משעני
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 25 ביוני, 2013
ע"י לי יניני


על הדף הראשון נכתב: "יש סודות שאינם מאפשרים את גילוים" (אדגר אלן פו, איש ההמון)

אהבתי את הבחירה של המשפט הזה בפתיח. מי שקרא, או יקרא את הספר, מבין ויבין כמה הוא מתאים לעלילה. על בחירת המשפט הזה מגיעה תודה לכל העוסקים במלאכת הכתיבה והעריכה.
הספר הזה הינו המשך לספרו הקודם של דרור משעני "תיק נעדר" שמאוד אהבתי. כיוון שזה היה הספר הראשון מפרי עטו של הסופר שהגיע לידי אזי גם לא היו לי ציפיות. גם כאן לא ברור לי מדוע הספר קוטלג כספר מתח. אין בספר הזה מתח תזזיתי שאוהבי הז'אנר רגילים אליו. ברם, העלילה מרתקת, מעניינת וכל מי שאוהב דרמות משפטיות, חקירות בהחלט יאהב גם את הספר הזה.
בגלל שקראתי את הספר הראשון בסדרה קשה לי שלא לערוך השוואה בין שניהם. גם בספר הזה ישנם שני סיפורים ושיטת כתיבה של הווה ועבר אם כי, בספר הנוכחי השימוש בשיטת כתיבה זו פחת.

העלילה מתחילה בסצנה שמריאנקה ואברהם יושבים על ספסל בפארק ולפתע, אישה מתחילה לצרוח ותוך כדי ריצה היא חותכת את פניה. מריאנקה ניגשת מיד לאישה ומסתבר שביתה נחטפה. מריאנקה לא מהססת וניגשת יחד עם האישה לתחנת המשטרה, אך בתחנת המשטרה מתברר שהאישה מוכרת ואין לה בת וכך היא נוהגת זה מספר שבועות.

מריאנקה ואברהם חוזרים לביתם, אוכלים ארוחת ערב ובאותו ערב חשו שכל מה שיכול להשתבש משתבש. אחרי שקוראים משפט כזה מתבשל הטריגר להמשיך ולקרוא את הספר הלאה. בהמשך לא הבנתי למה היה צריך את הסצנה של האישה הרצה לרקום לתוך העלילה הגדולה. זה לא התחבר לי גם בהמשך הספר, ברם זה תרם לסקרנות שלי כקוראת.

בסיפור הזה אברהם חוזר לארץ, לעבודתו כחוקר במשטרת ישראל. פירורי הזיכרון מהמקרה של עופר שרעבי עדיין צפים ובכל זאת.... "החיים נמשכים".

אחרי היעדרות של שלושה חודשים מהמשטרה אברהם אברהם חוקר את אוזן שנחשד בהנחת מטען דמה ליד גן ילדים. מכאן אנחנו מתגלגלים לחקירות נוספות: חיים שרה (אב לשני בנים שאשתו "נעלמה"), הגננת המוכה, הסייעת לגננת ובדרך אנחנו נתקלים בלא מעט סימני שאלה, דמויות חדשות כמו המפקד החדש: בני סבן שלא כל כך אהוב ומוערך על ידי אברהם אברהם שלנו ויש גם את דמויות מוכרות מספרו הקודם.

לאורך כל העלילה אברהם אברהם זוכר את המחדל הקודם בעניין עופר שרעבי ולכן בחקירה שהוא ממונה עליה כעת - הוא נזהר, הוא בודק, הוא נכנס יותר לפרטים ולמרות זאת אם תשאלו אותי, עדיין היה חסר לי קצת עומק ופרטים בדמויות מסויימות בתוך הסיפור.

כמו בכל חקירה יש ערבול וערפול של פרטים שהחוקר אמור להפריד ביניהם ולהרכיב לפנינו את הפאזל. כגון: מזוודה, אדם מזוהה עם קפצו'ן, אזהרה טלפונית מקול אישה, סייעת שמפוטרת כמה ימים לפני תחילת שנה, גננת שמסתירה שיחת טלפון מאיימת, אישה פיליפינית זרה שנסעה, או טסה, או נעלמה, או ברחה ופעוטות שבקושי מדברים ולא תורמים לחקירה.

אולי בהשפעת הקיץ, הקצב של הסיפור הזכיר לי את הים בעונות השנה... ולמה כוונתי?

בקיץ הים שקט, רגוע יחסית אפילו הגלים מתנפצים בקצב כמעט אחיד . לעומת זאת, בעיתות של מזג אויר חורפי וסוער, הגלים מתנפצים אל החוף עם רעש, המון קצף לבן וכל גל הולם ודוחף את החול. לעיתים הרגשתי בסיפור הזה קצב של גלים קיציים איטיים, שקטים זורמים לאיטם, ולעיתים החקירה הייתה קצבית כמו אותם גלי חורף שתיארתי קודם.

בשתי התעלומות שנחקרו בעלילה נעדר אפקט ה"עומק". נפקדו מהדמויות הללו הרקע, למה בוצעו אותם פשעים ומה היו הסיבות שבגללן נהגו אותם מבצעי הפשע כפי שנהגו.

כדי להיכנס לדמותו של החוקר אברהם אברהם אני ממליצה לקרוא ראשית את הספר הראשון. בסיפור הנוכחי אברהם אברהם יותר שקול ופחות פזיז ועל כך נאמר: "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין" לא?

הכתיבה בספר טובה, קולחת, זורמת, מסקרנת ועם כל זאת חסר לי קצת תבלינים. (בעוונותיי הרבים אני אוהבת אוכל מתובל  ).

אני אוהבת את האפשרות שניתנת לי בספריו של דרור משעני להציץ לשיטות חקירה. אולי בגלגול הקודם הייתי חוקרת... אני לא יודעת אבל זה קוסם לי בהחלט.

הייתי מגדירה את הספר הזה כרומן-דרמה ולא מתח. כוכב העלילה הינו גיבור שאפשר לאהוב בקלות ומצליח לצלוח עוד פרק בחייו בצורה משביעת רצון , ולנו כקוראים לתת טעימה מחדרי החקירות ותעלומות של החיים.

אהבתי שבעלילה הזו דרור משעני סגר מעגל. רמז: "תקראו איך התחלתי את הסקירה שלי כאן".

ואם אנחנו בענייני תבלינים אז על קצה המזלג ציטוטים שאהבתי:

עמוד 24 והמשך בעמוד 25: "אסור לבוא עם מסקנה מוכנה מראש, כי כך יהיו פרטים שלא נראה ופרטים שנראה יותר מדי מקרוב".
עמוד 198: "אתה יודע מה ההבדל בין בני אדם לחיות? שבני אדם מדברים. הם לא יכולים לא לדבר, אתה מבין? אם תהיה סבלני ותשאל שאלות מספיק שאלות נכונות, כולם בסוף יתחילו לספר".
עמוד 231: "אבל אני מאמין שגם כאשר החיים מסתיימים צריך להמשיך לקוות. האם אתה לא חושב כך?"

כמו בספר הקודם גם כאן אני אוהבת את קו הייצור של הכריכה שהגב' נעה שניר בוחרת. שאפו גדול!

לסיכום: ספר קליל, מרענן, לא מותח בתזזיות, אך מאידך גיסא מצליח להשאיר את הקורא בסקרנות גם אם היה חסר לי אישית קצת מלח ופלפל.

הספר הזה בהחלט יחליק בגרונכם כמו בירה צוננת לימי הקיץ הלוהטים.

שלא תבינו אותי חלילה לא נכון, אני בהחלט ממליצה על הספר במיוחד לימים הלוהטים של הקיץ וסקרנית לגבי הספר השלישי בסדרה. מה קורה עם אברהם אברהם ומריאנקה.... הא?

תודה

לי יניני
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
רוני - הסקירה ארוכה - אבל אין בה ספויילרים. אתה לא אוהב לקרוא סקירות ארוכות אל תקרא לך על סקירות של שורה וחצי או קצרות במיוחד.
אני אישית לא מתייחסת למי שכותב: "מצויין" "אל תוותרו" "אפשר לוותר"... או סקירה של שתי שורות וחצי שאינה נותנת לי אפילו להבין על מה הספר.
כאוהבת את המילה הכתובה אני רוצה קצת לדעת על מה/מי/ולמה...
כל אחד וטעמו.
תודה
לי
לי יניני (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
live - תודה
רחלי (live) (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
לי יקירה כמו תמיד, ביקורת מנומקת, ומפורטת ומשובחת, אהבתי....ביג לייק
רוני (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ארוך מדי! "הרגת" את כל הציפייה בביקורת הארוכה מדי שלך. כדאי - לטעמי - לכתוב שורות תחתונות קצרות ולא לספר את כל הסיפור...
לי יניני (לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
גלית, הרגת אותי מצחוק....לדעתי הספר הראשון עולה על הספר הנוכחי.
גלית (לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
אני לקראת הסוף.. בהחלט נחמד, באמת חסר קצת כמון ופפריקה ואולי קצת חריף היה עושה את העבודה! (: דרך אגב רכשתי את הספר בזכותך...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ