ביקורת ספרותית על סוסעץ [1973] מאת יורם קניוק
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 ביוני, 2013
ע"י גילי נוה


החלטתי שהגיע זמן לדגום את יורם קניוק אחרי ששמעתי אותו בראיון ברדיו מספר על הבלוג שלו ועל חוויותיו בבית החולים (המראיין:"מה אתה אומר על הטיפולים שאתה עובר בבית החולים" ק.:" אנחנו קבוצה של אנשים שמחכים לאינפוזיה. לא ממש חדר המצב של יש עתיד". המראיין: "שמעתי שאתה מחולל מהומות בבית החולים" ק.:" אחד שם התלונן על הבלגן. אמרתי לו 'אתה בטח הצבעת ליכוד' ענה לי בגאווה 'בטח, אני חבר מרכז' עניתי לו 'אז אין לך מה להתלונן. זה התוצאה'". הגוף חולה מאד אבל הפה עדיין מפיק מרגליות. ומן הסופר אל ספרו- הספר כתוב בסגנון זרם התודעה, די מייגע לקריאה אם כי יש שם לא מעט הברקות מקוריות וציטוטי הברקות של אחרים. ומידי פעם ממש עצרתי לקרוא שוב ושוב את אותה תובנה ואמרתי לעצמי "כמה נכון, קלעת לאמת". הרבה גסות רוח יש בספר כלפי אמו ואביו ובאותה נשימה המון רוך, אהבה ואשמה כלפיהם וכלפי אשתו ובתו שעזבן וחזר אליהן. בסה"כ מסע הזוי של קניוק שהמציא את עצמו מחדש, אל תוך עצמו והחוצה, חתיכת אגו טריפ.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ