ביקורת ספרותית על הנסיכה שהאמינה באגדות - פנטזיה פסיכולוגית מאת מרשה גראד
ספר בסדר

---

ספר הדרכה כיצד לראות את האמת, לקבל אותה ולצאת מהתקיעות, כולל התמודדות עם מכשולים פסיכולוגיים, המוגש לנו בעטיפה מתקתקה, במקום ספרי ההדרכה המוכרים והמאוסים המחולקים לפרקים שבסופם משפטי מפתח מסכם בסגנון: "זכור! רק אתה אחראי על האושר שלך".
במקום להביא דוגמאות פה ושם ספר זה מלא משלים יפהפיים, במיוחד בפרק האהוב עליי, על "מחנה המעבר לאנשים שאיבדו את הדרך", בארץ הפנטזיה, בה חלק מהיצורים תקועים כי הם מפחדים לעשות את הדרך לאמת, חלקם מפני שהם מאמינים שהם מאושרים, חלקם מסטולים, חלקם יצאו אל דרך האמת אבל כשנתקלו באמת הקשה, שבו למחנה, ומתי מעט יצאו לעבר האמת, בדרך הקשה מאוד והמעורפלת, הגיעו אליה ולא שבו יותר למחנה.

***ספויילר***

לפי סוף הספר מי שמגיע לאמת מגיע לאושר.
זה מאוד פשטני.
יש שם נושאים של קבלה מלאה של המציאות גם אם לא מבינים אותה; קבלה עצמית - אנחנו שלמים באי שלמותנו - מכלול העצמי שלנו הוא שלם, החרדה שמונעת מאיתנו לראות את הפתרון ומה חשוב לנו, הפחד כמה שמונע מלהגיע לארץ שלנו ומלהתקדם, וכד'.
היו גם ברבורים על קול האינסוף שלא ממש הבנתי.

» ביקורות נוספות של פיית הספרים
» ביקורות נוספות על הנסיכה שהאמינה באגדות - פנטזיה פסיכולוגית