ביקורת ספרותית על הייתי מאחוריך - הספרייה של בבל # מאת ניקולא פארג
ספר טוב

---

אני מניחה שאם הייתי קוראת את הספר הזה לפני שני עשורים לא הייתי מבינה על מה הוא מדבר. הייתי מפטירה איזה אוקיי וממשיכה הלאה. נראה לי שעדיף לקרוא אותו כשאתה כבר מכיר זוגיות ארוכת שנים, אחרי שכבר פגשת את עצמך קטנוני או מתחשבן או לא לגמרי ישר או עורג לשינוי, על כל פנים, כשאתה מפוכח.

מזה יש פה הרבה. נקודת מבט גברית ומפוכחת על חיי זוגיות, על כבוד אישי ועל אהבה.

החלק הראשון של הספר עוסק בקיומה או היעדרה של מודעות עצמית, ביכולת לבחון את מה שמתרחש בחייך באופן אמיתי ולהגיד לעצמך שלא הכל בסדר. בעיני זה גם החלק הטוב יותר שלו, אבל אולי זה רק מפני שהתיאור שלו הלם להפליא את האישיות הבלתי מפותחת שלי, בה החזקתי, ללא ספק, הרבה יותר מידי שנים.

מעבר לזה, הוא עוסק בזוגיות, בבסיס עליו היא מושתתת, בסיבות שגורמות לה להוסיף ולהתקיים וביכולת ההתמודדות עם משברים. הכל מאד מאד בנאלי לכאורה. אני חושבת שהעניין נוצר מתוך הנסיון לרדת לעומק המוטיבציות שגורמות לו להישאר במערכת יחסים שעל פניו נראית בלתי אפשרית, נסיון אמיתי להבין מה יש מתחת לקלישאות ולתחושות שמעל לפני השטח. איזו יכולת לראות מה מניע אנשים לייצר מערכת יחסים הרסנית ומסרסת ולהתפלש בה.

הניתוח הזה מצליח להסביר התנהגויות שרווחות במערכות יחסים רבות, אם כי בדרך כלל לא במידה המתוארת כאן, ושעד היום התקשיתי להבין את חלקן. אני לא יודעת אם זה עניין של גברים ונשים, אבל בשבילי חלק מההבנות שלו היו סוג של גילוי. מהבחינה הזו, אני מאד שמחה שקראתי את הספר.

» ביקורות נוספות של סוריקטה
» ביקורות נוספות על הייתי מאחוריך - הספרייה של בבל #