ביקורת ספרותית על הארנבת עם עיני הענבר מאת אדמונד דה ואל
ספר מעולה

---

התלבטתי כיצד לדרג את הספר. זה איננו ספר רגיל, וכדי לקרוא אותו הייתי צריך קודם לעבור חומה בעשרות העמודים הראשונים עד ש"נדלקתי". אח"כ מתחילים לחוש את קסמו של הספר.

הספר הוא על קורותיה של שושלת יהודית עשירה - משפחת אפרוסי - שחייתה לדורותיה בערים שונות ואף התחתנה עם לא-יהודים (המחבר הוא צאצא, בן לכומר אנגליקני). הסיפור העצום מסופר דרך קורותיו של אוסף ייחודי של פסלים מיניאטוריים - נצקה - ששרדו את כל האירועים.

מבחינתי, הספר פועל בשלוש פלנטות שונות. קודם כל, יש כאן סיפור שמסופר דרך עיניו של אמן, ולכן נכנס לפרטים ולתיאורים על חפצי אמנות, אופנות אמנותיות וחיים בוהמיים. הפלנטה האחרת היא קורותיה של משפחה יהודית, והמפגש עם העוצמה הכלכלית ועם היחס ליהודים בארצות בהן חיו. אותי הפתיע עומק האנטישמיות שאפף את חייה של המשפחה בתקופות ובחברות שלא הייתי מודע לעומק האנטישמיות בהן - לכאורה, למעט הפוגרומים באיזורי מצוקה, חשבתי לתומי שרק התעוררות הלאומיות ומשפט דרייפוס גרמו להתעוררות הייחודית ולהולדת התנועה הציונית. יש לכן הפתעה בספר זה. לפחות לי הייתה. הפלנטה השלישית היא אולי עניין של גיל: העצבות לפגוש עולמות משפחתיים ותרבותיים שהיו וחלפו מהעולם, וכאן הסיפור של משפחת אפרוסי מעורר בקורא את זכרונותיו-שלו על עולמות ילדותו שהיו ואינם עוד

ספר מומלץ, למרות שבתחילתו דרושה סבלנות מסויימת למי שאיננו מצוי בתולדות האמנות.

» ביקורות נוספות של דורון נחמני
» ביקורות נוספות על הארנבת עם עיני הענבר