הסופר פול תרו יצא מביתו בבוסטון למסע רכבות עד לחלקה הדרומי של יבשת אמריקה.
אני יצאתי לחנות המכולת בשכונה שלי בערב גשום לפני כחודש ומצאתי את הספר מתגולל בפתח אחת החצרות.
דפיו המצהיבים רטובים מגשם שירד יומיים לפני כן.
כביביופילית מוצהרת החלטתי להחיות את הספר.
בטיפול נמרץ הוא הורדם ויובש -נבדק עד שראוי היה לעיון.
אין בו ספור מעשה. יש רכבות. טובות יותר, טובות פחות. ישנם נופים מתחלפים בחלונות הרכבת ומתוארים בקצרה.
ישנם טיפוסים החולפים על פניו מבלי להשאיר רושם רב.
זהו בהחלט מדריך טיולים +אפיזודות ממסע.
כמובן מסתיים כמובטח בתחנה הכי רחוקה שניתן להגיע אליה בדרום היבשת בפאטגוניה.
אפשר בהחלט לוותר.
תובנות לא מצאתי שם. התיאורים אף הם שטחיים.
לזכותו של הכותב המטייל שעשה באמת נסיעה קשה מתישה וכתב.
לאות כבוד על המאמץ הענקתי לו שני כוכבים.
אפשר לוותר אלא אם בכוונתך לסייר במסלולים שהוא מתאר יהיה בספר עזר מסויים. למרות שהוא מיושן.
אני מניחה שהאזורים שסייר בהם בדרומה של אמריקה בקרון רכבת לא השתנו בהרבה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
