ביקורת ספרותית על טעות אנוש מאת שולמית לפיד
ספר בסדר

---

עסקינן ברות פרלמוטר – רוקה, מבוגרת, לא צעירה וגמלאית של "המוסד" שנתבקשה לחקור פרשת רצח/התאבדות. כמו הגיבורה המוכרת והחוקרת "ליזי בדיחי" גם רות פרלמוטר שלנו קצת שונה וחריגה מהסטריאוטיפ של "חוקר מקובל".
רות עבדה הרבה שנים ב"מוסד", פרשה לגמלאות ופתחה סוכנות נסיעות. היא מתבקשת לחקור את מותו של חבר לשעבר שעבד עימה ב"מוסד". החבר (ארתור אלון) יצא לריצה ונמצא ירוי – התאבדות? איש אינו מאמין שאלון ארתור התאבד ואז מתחילה חקירתה של רות פרלמוטר.
העלילה מתרכזת בחבורה של פנסיונרים (הקבלנים) של "המוסד" וחקירה בעברם מגלה רבדים על חבריה אלה. אשתו של אלון ארתור וכל חבריו משוכנעים שלא יכול להיות שארתור אלון התאבד וכי היה פה רצח. מהחקירה עולה שאלון ארתור קבל לפני שנים במסגרת תפקידו בחו"ל, מעטפה ובה מכתבים שכתב בנימין זאב הרצל לאשתו ואימו.
אלון שכח ממכתבים אלה ונזכר בהם כאשר סידר ניירת בבית אימו המנוחה. הפנסיונרים – חבריו ושותפיו ידעו על מכתבים אלה ועל הרווח הצפוי מהמכתבים המקוריים הללו. אלא שמכאן הסיפור מתחיל להסתבך.
הגיבורה שלנו מתחילה לחקור ומדלגת בין ערי אירופה. הספר נותן הצצה לחיים של אנשי המוסד, אופן החקירה והעבודה. קוד המשחק של המוסד הינו "אמון" ועל קוד זה מושתתת העבודה במוסד. אמון -שבזכותו מעת לעת מסכנים חיים ומצילים חיים של אחרים. נקודה זו באה לידי ביטוי בספר "טעות אנוש".
קראתי את כל ספריה של הגב' שולמית לפיד ואין ספק שהיא סופרת מאוד מוערכת ואני אישית מאוד אוהבת את צורת כתיבתה מאידך לספר הזה פחות התחברתי.
ספר מתח זה לא! לא כל סיפור רצח/התאבדות הופך את הספר לספר מתח ולי אין מושג למה קטלגו את הספר הנוכחי כספר מתח... לצערי אין בספר הזה את המתח והקצב המוכרים של ספר המתח.
יש כאן בהחלט סיפור מסגרת רק שלצערי הרב הוא לא מונף כראוי וכמצופה מסופרת כמו שולמית לפיד. ברם ויחד עם זאת יש בספר חינניות ישראלית טיפוסית ולמי שאוהב את הסופרת בהחלט אפשר לקרוא, אבל לא לצפות לספר מתח שמדביק אותך לכסא.
קריאה נעימה.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על טעות אנוש