עלמא היא רועת צאן שגרה בכפר קטן. אך עלמא בכלל לא דומה לאף אחד ממשפחתה, או אפילו לבני הכפר שלה - לא במראה ולא באופי. בני משפחתה הם עבי בשר כפופי גב, פחוסי חוטם ודבלולי שיער בגווני אדום מאובק משתלשלים מקרקפותיהם. לעומת זאת עלמא היא גבוהה, ישרת גב ורזה. עלמא אומנם מנסה להדמות לבני משפחתה ומכופפת את גבה, אבל היא לא כל כך מצליחה...
עלמא שונה גם באופייה (אלא מה?) החקרני. יום אחד כאשר יורד גשם, היא רואה סדק קטן, ותוהה אם תוכל להיכנס עם עיזאותייה לסדק ולהסתתר מן הגשם. היא נכנסת לסדק ומגלה מערה קטנה. עלמא נכנסת גם לתוכה וכך ממשיכה עד שהיא יוצאת מהצד השני של המערה. עלמא מגיעה למקום שבו השמש אינה זורחת או שוקעת. למקום הזה קוראים ציחאר. בציחאר, היא פוגשת ענמלכי-פרא,לווייתם ענק המרעיל את המים, ויחידאה בשם סאט אשר עוזרת לה בהמשך דרכה. בהמשך הסיפור היא עוברת דרך אי בשם אגרא שיצוריו הירקרקים ניזונים מהים הארסי ואינם מחייכים לעולם, שם היא פוגשת את איגריא מלכת אגרא היוצאת עימה למסע. במסע הן מגלות עלם צעיר המתחבא ביער פיגם קוצני ונסיך אבוד, עלמא מגלה את יעודה וזהותה וגם היכן טמון לב העולם ואיך לרפאו תוך כדי מסע מרתק.
עלמא הוא ספר מרתק וסוחף. אני מקווה שתיהנו מהספר כמו שאני נהניתי.







![פצפונת ואנטון [כריכה קשה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/7000.jpg)




