ביקורת ספרותית על תקופת המהפכה : אירופה 1848-1789 מאת אריק ג'ון הובסבאום
ספר מעולה

---

לפני שלושה חודשים ניפטר ההיסטוריון המהולל אריק הובסבאום.
היכרתי את ספרו עידן המהפכות בזמן למודי באו״פ. בקורס עידן המהפכות
שהחל עם המהפכה הצרפתית ב14 ליולי 1789, עבר דרך המהפכה האמריקנית- שהיא בעצם שם אחר למלחמת העצמאות האמריקנית שהתחוללה בין השנים 1776-1800, עד לניצחון הסופי של המושבות וסילוקם של הבריטים מארה״ב, ומסתיימת בסדרת מהפכות שהתחוללו ברחבי אירופה בשנת 1848
ושבמהלכה אוחדה איטליה על ידי גריבלדי, ואוחדה גרמניה לאמפריה אחת בהנהגת פרוסיה .
אריק הובסבאום התייחס לזרם המרכסיסטי, והניתוח ההיסטורי שלו הוא פועל יוצא של נקודת הראות הזאת.
ומה אומרת התורה המרכסיסטית מבית מדרשו של הכהן הגדול קארל מרקס?
ובכן, מארקס טוען שההיסטוריה האנושית היא מאבק אחד ממושך מאז ימי קדם ועד היום על אמצעי הייצור. כידוע לכל, אמצעי הייצור הם: ההון ( קפיטל), הפועל ( האדם העובד), וחומרי הגלם וכל מה שמסביבם, קרקע, מים, אנרגיה וכו׳
המאבק הוא בין בעלי ההון שרוצים רק להרוויח לבין הפועלים שרוצים להתקיים, זהו מאבק היסטורי- דטרמיניסטי שאין לו סוף, אלא בהשתלטות המעמד הפועלי על אמצעי הייצור כדי שכולם יהנו מהם באופן שיוויוני.
ומה הבעיה עם התורה הזאת?
התורה הזאת מעודדת את המאבק בכך שהיא דוחפת את מעמד הפועלים להלחם על אמצעי הייצור כאילו אלה היו שלהם, מה שבפועל לא נכון, ומאבק זה , שנמשך לאורך ההיסטוריה כולה, לא ניראה
שיסתיים בעתיד.
בסיפרו הובסבאום מתאר מצב שבו כולם נילחמים בכולם, כל מעמד נילחם במעמד שמעליו ומתחתיו.
האיכרים נלחמים בבני העיר ( העירונים), באצולה ובכמורה, הם רוצים אדמה, רוצים נטל שיוויוני בנטל המיסים. העירונים רוצים בחלוקת נטל המיסים עם הכנסיה והאצולה, בהחרמת אדמות הכנסיה, והוצאת הכנסיה מין החיים הפוליטיים( מה שניקרא בשפה אחרת הפרדה בין דת ומדינה),
האצולה רוצה לשמור על זכויות היתר שלה ובעיקר לא לשלם מיסים.
ומה רוצה המלך? ולמה כולם יוצאים נגדו?
הציבור אחז בכללותו ברעיון שהמלוכה מנותקת מרצון העם, אין היא מקשיבה לו, ומאפשרת לאצולה ולכמורה לקבוע את מהלכי הממשלה. מכאן יוצא שכולם שנאו את כולם, וכולם היו מוכנים להלום במלך שלדעתם היה סתם בובה על חוט, שבו מושכים המעמדות מכל הכיוונים.
המצב היה אכן נפיץ מאוד בצרפת.
התנאים בה הבשילו די מהר לנקודת הפיצוץ שהביאה ליום הגדול של התקפת הבסטיליה וראשית המהפכה הצרפתית האלימה.
עד מהרה השתלטו העירונים- העשירים על המהפכה תוך שהם מתזמרים את ההמון לפי צרכיהם.
ועד להקמת מפלגת היעקובינים שהביאה את סופה של האצולה , ואת סופה של אצולת הכנסייה.
כשהניצחון היה כבר שלם, החלה המהפכה לאכול את בניה, כשאין היא מבדילה בין נאמנים מהשורה הראשונה , אשר עולים על מדרגות הגיליוטינה בקצב יומי של עשרות ביום,
אח איזה כייף זה המהפכה וכמה שנשות פריז העליזות נהנו. ממחזות האיימים האלה.
הובסבאום מסביר את התהליכים ואת התוצאות כפי שהוא רואה אותם מנקודת הראות המרכסיסטית.
הסברים מאוד עמוקים ומאוד משכנעים ומאוד דטרמיניסטיים , אבל מה לעשות, אנו שחיים בתחילת המאה ה-21 מוצאים ששוב אין הדברים כה פשוטים וקיימים גם הסברים אחרים שאינם מבית המדרש המרכסיסטי, ושעבר עליהם הכלח, כנראה שהובסבאום לא הספיק לעמוד על אותם הסברים חדשים
שניתן להם פירסום רב לאחר התמוטטות הקומוניזם של ארצות גוש ווארשה.
מעניין מה היתה תגובתו למראה התמוטטות הקיר של ברלין ב1989.
הוא בטח היה בהלם.
ספר טוב אבל אנכרוניסטי.
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על תקופת המהפכה : אירופה 1848-1789