הייתי צריכה להעשיר את הקריאה שלי, בספר לבני נוער שטותי לחלוטין, אבל הייתי חייבת אם עמדתי ליד ספר פילוסופי כמו ''לפני שהקפה יתקרר'' הייתי צריכה את ''מבצע מלכה'' של ליאת רוטנר, למרות שרציתי בכלל ספר אחר,לקחתי את הספר מספריית הילדים של דוד ילין. כמו שכולנו מכירים את ליאת רוטנר והז'אנר שלה, הדי צפוי להחריד. חבורת בני נוער מנסים להתנקם במלכת הכיתה, והם מכתירים מלכה חדשה מחבורתם, ואיזה נער חתיך מצטרף לסיפור, נשמע כמו טלנובלה שראיתי בטלוויזיה. אין ספק שהיא עשתה זאת שוב, אם הכרנו את תומר בקיץ אחד ביחד,את מתן במעורב ירושלמי נכיר את יותם בספר הזה, בוא נאמר לכם משהו הספר הזה לא חידש לי שום דבר. חוץ מזה שיש דמויות חדשות ומלכה חדשה במקום אלינור מקיץ אחד ביחד, את מוריה ממעורב ירושלמי, כאן יש את שני בירנבאום. או אם בכלל ליצור איזה דמות תחליף לענבל מקיץ אחד ביחד, לנעמי ממעורב ירושלמי, כאן אנחנו מגלים את ליאן שהיא ילדה חברותית שיש לה את כל הנתונים להפוך למלכת כיתה, וגם לחטוף את ליבו של מלך השכבה, גם היא אכזבה אותי, הרבה יותר מנעמי וענבל. קראתי את זה במשך כל החג הראשון של סוכות, נתתי לו צ'אנס, הכול צפוי אפילו קצת מאכזב מהספרים הקודמים, מעורב ירושלמי מאוד אהבתי, קיץ אחד ביחד גם אהבתי ברמה פחותה ממעורב ירושלמי, מאוד התאכזבתי ממבצע מלכה. אני חושבת שהכתיבה שלה היה על מנת להתמקד באיזה נקמה ספציפית במישהי, או אם בכלל קומדיה רומנטית שראתה הסופרת כמו ''ילדות רעות'' שיצא 7 שנים לפני, זה היה פשוט צפוי ומאכזב. אבל קראתי כמו ילדה טובה, אני מפרגנת לרוטנר אבל טיפה מאכזב, ויותם פשוט חסר אופי מאשר מתן ותומר שהם היו בעלי אופי יותר אמיתי, או אם בכלל ליצור איזה סטיגמה לגבי האופי של הבחור החתיך והשרמנטי המחפש אמת, מה דעתך רוטנר האם תוכלי לומר לי למה התכוונת מה רצית להוכיח? חג שמח,3 כוכבים.

אפילו שלא סיימתי, אני לא יכול לשמור את התחושה הזאת
בבטן יותר. כשראיתי את הספר בפעם הראשונה ידעתי שאני יאהב
אותו. כשקראתי את הביקורות עליו כאן קצת התאכזבתי, כי
רוב הביקורות באותה תקופה היו רעות.

"אפשר לקנות?" התחננתי לאבא. "תבדוק אם יש את זה בספרייה"
ענה בעייפות. לקחתי את כרטיס המנוי ופתחתי בריצה לכיוון הספרייה (שנמצאת 5 דקות מהבית). הסתובבתי במרץ בין המדפים,
ואז ראיתי אותו: "מבצע מלכה", במצב חדש! לקחתי במהירות
ומיהרתי הביתה.

הספר פשוט מדהים! היו רגעים שגרמו לי לבכות (היו הרבה רגעים כאלו), והספר גורם לי להיזכר שלא כול הספרים היפים
הם פנטזיה :) כשחבר שקרא את הספר שאל אותי: "לאיזה דמות אתה הכי מתחבר?" ענינו ביחד "תומר", "חוץ מהקטע של מה שקורה לו בבית כמובן..." הבהרתי במהירות.


אני ממליץ בחום, למרות שאני יודע שיהיו הרבה אנשים שישנאו את הספר.

ליאת רוטנר כותבת יפה ויודעת לרתק את הקוראים אל הספר בשפה טובה - שאינה גבוהה מדי ובכל זאת גם לא זולה; אבל זה לא מספיק כדי להפוך את הספר לטוב.

***

בספר 'מבצע מלכה', הבעיה היא מלכת הכיתה העריצה והחבורה המתנשאת שלה, אותה שלושת הגיבורים הנחמדים שלנו זוממים להפיל מכסאה, ולהרוס כביכול את המעמדות הלא הוגנים של השכבה.
נתחיל מכאן: הגיבורים לומדים בכיתה י"א (או י', לא זוכרת בדיוק). שמישהו יגיד לי, בבקשה, באיזה בית ספר נורמלי יש מלכת כיתה בכיתה י"א? למיטב ידיעתי, מלכת כיתה יש בכיתה ג', וכבר בחטיבה כל השטויות הלאה מסתיימות.
וכיתה שלמה בשכבה שהיא מוחרמת - בגלל האקס של מלכת הכיתה, שפגע בה (וגם זו מסתבר, אי-הבנה) לפני ארבע שנים? מאיפה הבאת את זה, ליאת רוטנר?
הדמויות: קצת מוכרות, לא? 'קיץ אחד ביחד': יותם=תומר, גל=איתי, ליאן=ענבל, שני=אלינור, וקורים ביניהם בדיוק אותם דברים ; אותה מערכת יחסים בדיוק.
הדבר היחיד והמיוחד בספר - היתה התיבה עם הפתקים, תוספת מקורית ומיוחדת שמאפשרת להכיר את הדמויות היטב, ובכלל רעיון יפה.

***

הסיום: סוף-"טוב"-קיטשי-צפוי.
שלושת הגיבורים מצליחים להפיל את מלכת השכבה העריצה מגדולתה.
פה נוצרת בעיה נוספת- הם בעצם לא עשו שום דבר! הם לא פתרו את העניין החברתי הלא צודק שבבית הספר; רק החליפו את המלכה במלכה אחרת- משלהם, שמוצאת חן בעינייהם- כשבדרכם הם רומסים ופוגעים באנשים רבים.
(מסר שהוא ממש לא בסדר.)

***

בסך הכל: לא משהו, ספר בסדר ולא יותר מזה.

איי איי רוטנר, את מדרדרת מרגע לדודלי ממש...
אני לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך לסיים.

עיקרון העלילה הוא:
יש לנו מלכת שכבה.
זוממים להדיח אותה מתפקידה קבוצת מנודים.

נשמע חביב לא? אפילו אחלה ספר להעביר איתו את הזמן.. אז זהו שלא.
הרעיון נשמע מאוד לא בנאלי, מאוד מקורי- מסקרן, מעניין.. אבל רוטנר לא ממצה אותו בכלל. הדמויות, הסיטואציות ומערכות היחסים בינהם מאוד שטחיות וגם ממוחזרות ביותר.

יותם- ממש העתק של תומר מקיץ אחד ביחד, חתיך ונחשק על ידי מרבית הבנות, מופנם וסגור. וחברו הטוב, גל (או שמא עלי לכתוב איתי) - ליצן הכיתה, מלא בביטחון, שתמיד דואג להיות במרכז העניינים ולשעשע את כולם

יותם וליאן.. יותם המקובל והחתיך, וליאן הנחבאת אל הכלים שבחיים לא תאמין שיהיה בינהם משהו. והיי היי למלכת הכיתה שלנו יש קטע עם יותם.. מזכיר לכם משהו? תומר-ענבל-אלינור.

עוד משהו שעצבן אותי הוא שהספר כבייכול מציג את "הצדק החברתי" של ליאן רעות יניב ונמרוד.. אבל האמת היא שהוא לא. החבורה כבייכול מוחה נגד מלכת החברה ונגד כמה שזה לא הוגן, ומחליטה לנקום בה ולהתנגד למצב- אבל בעצם הם לא באמת מוחים נגד המצב, הם לא באמת מנסים לעצור את הארכייה החברתית הזאת ומוחים נגד זה שיש דבר כזה בכלל מלכת שכבה. הם בסה"כ רוצה להחליף את מלכת השכבה בילדה אחרת.. זה לא פותר את הבעיה של מלכת השכבה.

הספר הכי פחות טוב של ליאת רוטנר, אחרי מאלאדר..
לא נהנתי בכלל

הנקודת אור היחידה בו היא התיבה בבית הספר שאליה מכניסים ילדים מכתבים אודתם...זה עוזר להכיר את הדמויות מקרוב וזה באמת מעניין

הספר מעניין ומרתק, אהבתי כל רגע ורגע, נלחצתי מחדש ולמרות שלפני איזה רבע שעה סיימתי לקרוא אותו, אני עדיין צורחת את המילה המתבקשת "ה-מ-ש-ך!!!" מבפנים בקולי קולות.
הספר גרם לי להרבה מאוד בלבול ובלגאן, היו בו הרבה נקודות מפנה והרבה הפתעות, גם ההומור השנון לא היה חסר כאן אפילו קצת.
ליאת רוטנר כנראה התחברה לצד של הילדות שלה, היא הצליחה לכתוב בצורה מדויקת איך חיים ילדים כיום, למרות שעדיין לא הגעתי לתיכון, אני די בטוחה שמה שהיא כתבה שם מדויק.
התפלאתי מעט מההומור שהצחיק אותי יותר ויותר מפעם לפעם, אני פשוט לא מצליחה להבין איך היא הגיעה לתוצר הסופי של ספר כל כך מדהים ומעניין.
מומלץ בחום לכל מי שמעוניין לחזור קצת לימי התיכון, כל מי שרוצה להקדים בכמה שנים את כל השאר בשכבתו, ולכל מי שחפץ בראיית חייו בצורה שונה.

ספר פשוט גאוני!!כל משפט כמעט התגלגלתי מצחוק.ליאת רוטנר בוחנת מזוויות שונות ומדמויות שונות מצבים חברתיים של בני נוער בצורה כל כך שנונה,כנה ופשוט אמיתית.
לליאת רוטנר יש כישרון לתאר רגשות ודיאלוגים ויודעת לרגש בכתיבתה פשוט ביד אומן.
עולם הנוער שקרוב אליה קרוב כל כך גם אלינו...

הספר מדבר על חבורת ילדים לא מקובלים שזוממים נקמה במלכת השכבה, על ידי כך שישלחו מישהי מהחבורה שלהם-את ליאן, אם אתם מתעקשים לדעת-לתוך חבורת המקובלים. ליאן צריכה לטפס לאט לאט בסולם החברתי עד שהיא תהפוך בעצמה למלכה החדשה.

ספר מצחיק, שנון, וכתוב די טוב.
אני חושבת שהוא סוג של פארדויה על בני הנוער, ועל המעמדות שלהם בשכבה, ועל החשיבות שהם מייחסים להם.

סה''כ ספר נורא נחמד.
מה שלא אהבתי בו, זה את הסוף נפתוח. אני פשוט שונאת סופים פתוחים.

אבל אני ממליצה בכל זאת, הוא קליל, מצחיק, שנון ויכול להעביר את הזמן.

לדעתי רדוד מאוד. שאר הספרים שלה כולם רדודים, אבל לפחות כיפיים לקריאה ונורמליים. זה אפילו מעליב שהיא מתייחסת לבני 17 כאל ילדים בכיתה ב' לכל היותר. לא אהבתי. טפשי ולא ריאלי.

הספר הכי פחות טוב של ליאת רוטנר.
צפוי ושטחי- חבורת ילדים שזוממת להפיל את מלכת השיכבה? מי מתנהג ככה בכיתה י'?
הדמויות נראות כמו העתקים של הדמויות מקיץ אחד ביחד: תומר-יותם , גל- איתי, שני- אלינור...
היו קטעים שלמים שהיא פשוט העתיקה מקיץ אחד ביחד- שהם שרים ביחד באוטובוס ...
הכתיבה קולחת ולכן ניתן לקרוא אותו.
הסוף עצבן אותי. הם פשוט החליפו את מלכת הכיתה בילדה אחרת, איך זה פותר את המצב החברתי?
הדבר היחיד המעניין בספר הוא התיבה שבה התלמידים מספרים על עצמם, ככה יכולתי לדעת יותר על הדמויות השוליות בספר.