הנמלטת האחרונהטרייסי שבלייה7נראה לי כמו רבים, קראתי ואהבתי את נערה עם עגיל פנינה אבל כשניסיתי לקרוא ספר נוסף שלה (יצורים יפיפיים) ממש לא התחברתי ודיי השתעממתי. לכן התחלתי את הנמלטת האחרונה עם אפס ציפיות והתאהבתי כל כך. הזדמנות להיכנס לחיים בארה"ב במאה ה19 מעיניים של אישה קוואקרית. בספר פוגשים את ארה"ב העצמאית אך עדיין בוסרית, מתמודדת עם שאלת העבדות ומלאה במרחבים שייהפכו בהמשך לערים גדולות והומות. נהניתי מהעלילה, הכתיבה ומהדמות הראשית.
אדליוכי ברנדס2מעולם לא קראתי יוכי ברנדס ולא ממש קרץ לי. התחלתי לקרוא בעקבות שתי המלצות משתי נשים שונות שממש אהבו וקראו בשקיקה. הייתי בטוחה שאתאהב, אבל ממש לא התחברתי והפסקתי לקרוא באמצע הספר (שזה ממש לא אופייני לי)
להסתבך איתךאמה צ'ייס2אחרי שנים של קריאת ספרים קלאסיים/איכותיים וכו' החלטתי שאני רוצה כמה חודשים של ספרים קלילים ושטותיים בלי יותר מדיי מחשבה. לספר הזה הגעתי אחרי כמעט 3 חודשים שקראתי לא מעט מהסגנון הזה וזה היה פשוט כשלון. העלילה לא הייתה מעניינת, נקודת המבט של המספר הייתה רדודה ומעצבנת, נרדמתי בלא מעט חלקים ודילגתי על אחרים. לז'אנר הזה יש ספרים טובים, זה לא אחד מהם וחבל לבזבז עליו את הזמן.
המטבחבננה יושימוטו10הרבה זמן אני מתכננת לקרוא את בננה יושימוטו וסוף סוף התפנתי. התלבטתי עם איזה ספר להתחיל והחלטתי להתחיל עם הספר שהתחיל הכול. אז מה יש לי להגיד? ספר שניכנס לנימי הנפש. לא יודעת מה בדיוק גרם לו להיות כל כך אינטימי, סוחף ומרגש אבל זה הצליח.
סרט לילימרישה פסל2ספר מותח לאורך כל 600 העמודים. היה מקבל 5 כוכבים אם הסופרת לא הייתה מנסה להתחכם יתר על המידה בסוף הסיפור. ספוילר בהמשך היא בנתה עלילה בצורה מאוד יפה והשתדלה לא להשאיר קצוות פתוחים, אבל נראה שלא היה לה רעיון טוב לסיום הספר אז היא פשוט השאירה אותו פתוח. לא פתוח שגורם לך לחשוב מה קרה בהמשך אלא פתוח שצריך בשבילו ספר המשך שלם כדי להבין מה לעזאזל קרה.
קצה הנצחקן פולט4אני אוהבת את הכתיבה של קן פולט. זה הספר החמישי שאני קוראת וכרגיל, לא התאכזבתי. 1109 עמודים ובאמת שלא מרגישים שזה יותר מדיי. מאוד אהבתי את טרילוגיית המאה, העובדה שהוא סיפר את הסיפור מכמה נקודות מבט ובכולן היו "טובים" ו"רעים" מאוד מצאה חן בעיניי. קצה הנצח לא היה שונה משני הספרים הקודמים בטרלוגיה. מותח, מרגש, מסעיר, עצוב ומשמח. הדבר היחיד שהפריע לי בספר זה הרצון לא להכניס לספר את המזרח התיכון. מלחמת 1967, אמברגו הנפט, מלחמת 1973 והסכם השלום בין מצרים לישראל היו אירועים חשובים במדיניות החוץ של ארה"ב. עצם העובדה שדמות בספר נרצחה ע"י פלסטיני בעקבות מלחמת ששת הימים לא זכתה כלל לאיזכור (למרות שדמות זו מאוד חשובה בספר) הייתה קצת מוזרה בעיניי. בתחום הזה קצת מאכזב אבל באופן כללי - ספר מדהים!
האזרח הראשון ברומא קולין מקאלוג0היו חלקים בספר שנכתבו בצורה לא טובה בכלל וגרמו לקורא לצאת שוב ושוב מריכוז אבל בכללי, ספר טוב, ודרך טובה ללמוד קצת היסטוריה דרך סיפורת.
קולות מן ההריםחאלד חוסייני1סיימתי את הספר והבנתי שחוסייני כתב ספר על פיספוס - מפגשים מפוספסים, הזדמנויות מפוספסות ותוכניות שלא יצאו אל הפועל. מבחינת עלילה עד השליש האחרון של הספר הייתה לי הרגשה שזו עדיין ההקדמה לסיפור והוא התפתח (אך בקושי) רק לקראת השליש האחרון של הספר... מעבר לזה, נראה שחוסייני ניסה ליצור הפעם אפוס היסטורי חוצה יבשות, תקופות ואנשים אך בשורה התחתונה היו המון דמויות שטחיות והקשרים בין הדמויות היו לפעמים באמת מוזרים (קשר לצורך קשר או סתימת עלילה). חוסייני רצה לכתוב ספר על פיספוס אך בלי כוונה הספר עצמו פיספס את המטרה וחבל.
בנו של אדון היתומיםאדם ג'ונסון2ספר מעולה שטופס אותך בקרביים.. ספר שמסופר מכמה נקודות מבט ונותן לך להיות גם האזרח המורד וגם האזרח השקט שמאמין לכל מה שאומרים לו בצפון קוריאה. ספר שסיימתי לקרוא אותו ובאמת הרגשתי צער על הדברים שנמנעו מצפון קוריאנים - לא החופש שזה הדבר הראשון שחושבים עליו, אלא האחווה החברית והמשפחתית. באמת מומלץ ולו רק כדי לעורר אותנו לחיים אחרים, לא מתקופה אחרת, אלא כאלה המקבילים לרגע זה...
סוויטה צרפתיתאירן נמירובסקי13א-י-ז-ה ס-ו-פ-ר-ת ג-ד-ו-ל-ה. איזו אבידה איומה לסיפרות העולם והיהודית בפרט. מי ספר ומי יודע כמה כשרונות מופלאים טבעו בים הרשע של השואה היהודית. נכון שלא כל מה שכתבה אירן נמירובסקי על יהודים נעים לקרא, ונכון שתמוה שאין איזכור לגורלם של היהודים בספר "סוויטה צרפתית" אבל הידיעה שנכתב תוך ידיעה שגורלה נחרץ, כשהיא חווה כיהודיה בזמן אמת את מה שכתבה ברומן הבלתי גמור הזה עוד מעצים את התמיהה. הספר מכיל נספחים ובהם טיוטות ורשימות שהכינה, הכוללים גם את התכניות שהיו לה עבור רומן זה שנועד להיות גדול ומקיף כמו "מלחמה ושלום" של טולסטוי. שני חלקיו הראשונים מעידים עליו שיכול היה להיות אפילו יותר מכך. איזו אשה היא הייתה שיכלה כך לכתוב בדרך לאושוויץ! דווקא בגלל שהרומן לא גמור מודגש גודל האבידה והטרגדיה. הרומן מתאר את פלישת הגרמנים לצרפת ב-1939. חלקו הראשון מתאר את הבריחה ההמונית של תושבי פאריז לאזורי הכפר. חלק שני מתאר את החיים בכפר כשהגרמנים חונים בתוכו. הדיוק המוקפד בכתיבתה מעיד על הכרתה מקרוב את מושאי כתיבתה, ומי שלא הכירה חקרה כל פרט בחיו. החויה שזוכה לה הקורא היא כאילו הוא עצמו היה עד לכל מה שהתרחש. הדמויות שבחרה א.נ. לכתוב עליהן, מורכבות, תלת מימדיות ומעוררות מחשבה ובחינה עצמית. אין לי ספק שהספר מעיד על הסופרת שהייתה בן אדם מאד אינטליגנטי, מורכב ומוכשר כפי שאין רבים כמותו.
סוויטה צרפתיתאירן נמירובסקי10וואו איך מסכמים ספר שהיה מונח אצלי על השולחן תקופה ארוכה כל כך? אני אתחיל מזה שלקח לי כמעט חמישה חודשים לקרוא אותו, וזה כבר אומר המון. היו ימים, ואף אגדיל ואומר שבועות, שלמים שלא נגעתי בספר. הספר הזה לא עשה לי שום חשק לחזור ולקרוא בו. ניסיתי כל הזמן להבין למה... במבט ראשון יש בו כל מה שאני אוהבת: כתיבה מעולה של סופרת מאוד מוכשרת,סיפור אהבה שזור במאורעות מלחמת העולם השנייה וכל זה בשילוב עם הסיפור המדהים והטרגי של הדרך בה הספר הזה התגלגל. ובכל זאת, משהו היה לי חסר. מכיוון שהספר מחולק לשניי חלקים, אחלק את הביקורת שלי לשניים: החלק הראשון, "סערה ביוני", היה גם החלק שהתעכבתי עליו כל כך הרבה זמן. הלכתי לאיבוד בין כל הפרקים הקצרצרים והדמויות הרבות. עד שקצת התחלתי להיקשר לדמות- כבר המשכתי הלאה לדמות חדשה שאני לא מכירה. אני מבינה שהסופרת ניסתה להעביר את הכאוס הזה, אבל התוצאה "כאוטית" מדי :) את החלק השני, "דולצ'ה", כבר קראתי מהר יותר. ההתמקדות בעיירה אחת גרמה לי להבין מה קורה שם. בשלב מסויים דמותו של הקצין הגרמני מתייחסת לחדר כמו לתמונה, וככה גם הרגשתי במהלך הקריאה: הכל תואר כמו תמונה, מבחוץ. נמירובסקי מרבה בפרטים (אולי אפילו יותר מדי) ממש לא משאירה מקום לדמיון מבחינת התפאורה ובמעבר חד כמעט ולא מתארת את מה שבאמת עובר על הדמויות ברגע הנתון. הרי מדובר בסיפור אהבה! אז איפה האינטימיות? הרגשתי שהנספחים של הספר גרמו לי להבין את מה שנכתב בצורה טובה יותר. הבנתי את הדמויות הרבה יותר ממה שנמירובסקי כתבה לעצמה בהערות מאשר תוך כדיי קריאת הרומן עצמו. הספר, היה מתוכנן להיות רומן רחב יריעה של חמישה חלקים וגם הרגשתי את זה תוך כדי קריאה. אני מניחה שאם אירן נמירובסקי הייתה שורדת ונשארת בחיים היינו זוכים ליצירת מופת מלוטשת ושלמה שמתארת את מהלך מלחמת העולם השנייה ממש בזמן ההתרחשות. אבל לצערינו זה לא מה שקרה והתוצאה היא אי דיוקים וספר לא ערוך. בהערות שהסופרת כתבה לעצמה היא מפתחת את העלילה הלאה ודרך ההערות האילו למדתי להכיר את הדמויות הפועלות הרבה יותר ממה שלמדתי מהרומן, דרך ההערות תיקנתי לעצמי את כל אי הדיוקים וערכתי את הסיפור. גם הביוגרפיה הקצרה ואסופת המכתבים נתנו לי מושג על חייה של נמירובסקי ועל היצירה שלה אשר באיזשהו מקום היו מרתקים יותר בעיניי מאשר הרומן עצמו. לסיכום, כמו שכתבתי, אירן נמירובסקי היא ללא ספק סופרת מוכשרת. אני אומרת זאת בפה מלא למרות שזהו ספרה הראשון שאני קוראת ואשמח לקרוא ספרים נוספים שלה בעתיד.
סוויטה צרפתיתאירן נמירובסקי8הספר הראשון שלי של אירן נמירובסקי. מרוב פרטים, שמות, ביקורת וקווי עלילה רבים לא הצלחתי למצוא דרך להתחבר לספר, במיוחד לא לחלק הראשון - "סערה ביוני". הבנתי את גילגולי הספר וקורות המחברת (למען האמת זו הסיבה העיקרית שרכשתי אותו) והסתבר לי שיד עורך לא נגעה בו. כנראה שעריכה טובה הייתה עושה קצת סדר בכל הבלגן ומקלה על הקריאה. לא התחברתי. פעם ראשונה בחיי שאני לא מסיימת לקרוא ספר, אולי עוד אחזור אליו בעתיד... עם טבלת אקסל שתעשה לי סדר בדמויות....
סוויטה צרפתיתאירן נמירובסקי6הספר "סוויטה צרפתית" נכתב ע"י סופרת יהודיה, בזמן שהיא יודעת שבכל יום יכולים להגיע הנאצים ולרצוח אותה. למרות זאת, זה אינו ספר שואה בכלל, ואין בו אזכור לגורל הטראגי של יהדות אירופה. הספר מחולק לשני חלקים. בראשון, תיאור בריחת תושבי פריס ערב פלישת הגרמנים לעירם. דמויות שרובן מהמעמד הגבוה, ותיאור התנהגותן לאור האירועים. החלק השני הוא תיאור חיי כפר ועיירה שלווים המתמודדים עם גדוד חיילים גרמנים השוהים בביתם. מה שאהבתי בספר הוא בעיקר את החלק השני, תיאור הדמויות הצרפתיות ממקור ראשון וחיי הכפר. הגרמנים אינם מתוארים כחיות אדם חסרות רגש, אלא ההיפך. הספר נחמד, אני חושבת שהתחברתי אליו יותר בחלק השני. אבל שוב, יש ספרים טובים יותר וקריאים יותר. יותר עניינה אותי קריאת הביוגרפיה של הסופרת בסוף הספר.
סוויטה צרפתיתאירן נמירובסקי5ספר שבהחלט מכניס אותך לאוירה, לדילמות הקיומיות היום יומיות שהיו קיימות בזמן מלחמת העולם השניה בצרפת, כאשר אתה הצד המובס. אנשים בעל כורחם נאלצים "לבחור צד" ולהיות חלק מהקהילה. ספר מרשים, במיוחד כיוון שכתבה אותו מתוך הכרות אמיתית של המאורעות. מומלץ.
סוויטה צרפתיתאירן נמירובסקי5את סיפור העלילה אפשר לקרוא בכריכה האחורית של הספר ! אהבתי כל שורה וכל עמוד בספר ! אירן נמירובסקי מצליחה להעביר בצורה מדהימה את האווירה שהייתה בצרפת עם פלישת הנאצים ובהמשך במהלך השנים שצרפת הייתה תחת כיבוש נאצי. במהלך קריאת הספר קיימת כל הזמן התחושה הכפולה לגבי הצרפתים: הסתגלות ומרד, מקבלת הכובש ועד לשיתוף פעולה עמו לעומת "קבוצת המורדים" ה"רזיסטאנס" שכל מטרתם פגיעה בכובש וסילוקו. ומעל כל - הידיעה שאינה עוזבת אותך כי דינה של הסופרת נחרץ - היא יהודיה ! ממליצה בכל לב לקרוא ספר נפלא זה וכל ספר אחר שלה.
סוויטה צרפתיתאירן נמירובסקי5זה שהספר מצוין, כבר כתבו כאן יותר מפעם אחת. הוא מרתק ומהנה מאד; גם נכתב לא מעט על זה ששני הסיפורים המרכיבים אותו הינם חלק משמעותי, אבל הנספחים המתארים את קורות כתב היד, הרקע לכתיבה, ופרטים על תהליך הכתיבה הינם חלק לא מבוטל ממכלול הספר. עוד נכתב כבר כמה גדול האובדן של נמירובסקי לספרות העולמית, והכל בזכות העם הגרמני שוחר התרבות. מתואר (בנספחים) שנמירובסקי חקרה לעומק את כל הדמויות שהיה בכוונתה לשלב בסיפור. היא הייתה מתארת אותן בפרוטרוט במחברות טיוטה, טורחת להכיר את אישיותן באופן רחב ומלא, ואח"כ משבצת אותן כנדרש בסיפור. כך עשתה גם עם הדמויות המשניות. השקעה ורצינות זו באות לידי ביטוי באיכות הסיפור. בדיעבד, אני יכול להיזכר בלא מעט ספרים שבהם ניכר שלא עשו עבודת רקע רצינית ומעמיקה, והתוצאות בהתאם. ועוד בנספחים, הצצה די נדירה לעוד היבטים מרתקים הנוגעים לתהליך היצירה הספרותי בכללותו. הסקיצות, ההגיגים, הרעיונות, המקצב. תיעוד מיוחד ומהנה במיוחד.
סוויטה צרפתיתאירן נמירובסקי4ספר מעולה של סופרת מצויינת. הספר מורכב משני חלקים - חלקו הראשון של הרומן, "סערה ביוני", מתאר את הבריחה ההמונית מפריס ביוני 1940 ערב פלישת הגרמנים לצרפת, הכפרים שהתמלאו בהמוני פליטים שנסו מן העיר הגדולה, הפקקים, המחסור בדלק ובמזון ובראש ובראשונה הבהלה והפחד של ארץ במלחמה, וזאת תוך התחקות אחר קורותיהן של מספר דמויות: משפחת פריקאן הבורגנית והעשירה הנמלטת מפריס; בנם הכומר המלווה קבוצה של עברייני נוער אל מחוץ לעיר; זוג בנקאים שבנם החייל נעדר; סופר מפורסם, המשוטט עם פילגשו בכפרים בחיפוש אחר חדר פנוי במלון; יצאנית צמרת, וגבר עשיר העוזב את העיר ושב אליה לאחר הפסקת האש כדי להתייחד עם אוסף כלי החרסינה שלו, כאשר סיפוריהן של הדמויות מצטלבים לעתים. חלקו השני של הרומן, "דולצ'ה", מתרחש בכפר הצרפתי בוסי ומגולל את חייהם של תושבי הכפר בנוכחות הכובשים. בחלק זה מתואר רומן אסור בין בחורה צעירה לקצין גרמני. הספר נכתב בין השנים 1940-1942 ,הסופרת ממוצא יהודי, אירן נמירובסקי נעצרה ב-13 ביולי 1942 ונשלחה למחנה הריכוז פיטיוויה משם היא גורשה לאושוויץ ונרצחה במחנה בירקנאו ב-17 באוגוסט 1942. הספר ראה אור בשנת 2004, יותר מ- 60 שנה לאחר שנכתב.
סוויטה צרפתיתאירן נמירובסקי2התיאורים ריתקו אותי, יכולתי להרגיש שאני שם. היו חלקים מעייפים, אין ספק, אבל הספר מחזיר אחורה לתקופת המלחמה באופן די משכנע. ממליצה לאוהבי סיפורים הקשורים במלחמת העולם השנייה.