ביקורת ספרותית על אייכמן בירושלים - דוח על הבנאליות של הרוע מאת חנה ארנדט
ספר טוב

---

ההוגה והפילוסופית היהודיה גרמניה חנה ארנדט נשלחה לסקר בשנת 1960 את משפט אייכמן מטעם מגזין ה"ניו יורקר".
את רשמיה היא הוציאה בספר זה, שבארץ נחשב אז וגם היום לשנוי במחלוקת, ולא תורגם לפי הבנתי לעברית עד שנת 2000.
בספר - שרובו מסקר את ה"קריירה" של אייכמן ב-"S.S", ורק מעט ממנו מדבר על המשפט עצמו - מותחת ארנדט ביקורת קשה מאוד על התובע במשפט גדעון האוזנר (אז היועץ המשפטי לממשלה):
היא טוענת שהוא היה בעצם שופר של בן גוריון והממשלה, ושהמשפט עצמו היה משפט ראווה שנועד להציג לעולם את הפשעים שעשו הנצים כלפי היהודים ופחות כלפי האנושות כולה.
למרות זאת היא מציינת לטובה את השופטים במשפט וטוענת שהם פעלו באופן ראוי בהתחשב בנסיבות.
טענה נוספת שלה ששנויה מאוד במחלוקת היא שאומנם היה מגיע לאייכמן עונש מוות, אבל הוא לא היה המפלצת שעשו ממנו; שהוא היה בסך הכל פקיד די בינוני, די טיפש, שביצע הוראות שניתנו לו על ידי אנשים חשובים ממנו - כגון הימלר, היידרך, ומילר.
מכאן המושג הבנאליות של הרוע.
ספר מרתק למרות שיכול מאוד להרגיז לפעמים - אבל צריך לזכור שהוא נכתב לא הרבה שנים אחרי המשפט, ומאז נפתחו לחוקרים ארכייונים ומסמכים חדשים
ששופכים על אייכמן אור שונה מזה של חנה ארנדט


נ.ב תודה ליעל על העריכה

» ביקורות נוספות של אלון
» ביקורות נוספות על אייכמן בירושלים - דוח על הבנאליות של הרוע