מצחיק עצוב מרגש פשוט מועלה מומלץ

ספר נפלא מלא רגישות אנושית וחמלה פשוט נהדר

ההוגה והפילוסופית היהודיה גרמניה חנה ארנדט נשלחה לסקר בשנת 1960 את משפט אייכמן מטעם מגזין ה"ניו יורקר".
את רשמיה היא הוציאה בספר זה, שבארץ נחשב אז וגם היום לשנוי במחלוקת, ולא תורגם לפי הבנתי לעברית עד שנת 2000.
בספר - שרובו מסקר את ה"קריירה" של אייכמן ב-"S.S", ורק מעט ממנו מדבר על המשפט עצמו - מותחת ארנדט ביקורת קשה מאוד על התובע במשפט גדעון האוזנר (אז היועץ המשפטי לממשלה):
היא טוענת שהוא היה בעצם שופר של בן גוריון והממשלה, ושהמשפט עצמו היה משפט ראווה שנועד להציג לעולם את הפשעים שעשו הנצים כלפי היהודים ופחות כלפי האנושות כולה.
למרות זאת היא מציינת לטובה את השופטים במשפט וטוענת שהם פעלו באופן ראוי בהתחשב בנסיבות.
טענה נוספת שלה ששנויה מאוד במחלוקת היא שאומנם היה מגיע לאייכמן עונש מוות, אבל הוא לא היה המפלצת שעשו ממנו; שהוא היה בסך הכל פקיד די בינוני, די טיפש, שביצע הוראות שניתנו לו על ידי אנשים חשובים ממנו - כגון הימלר, היידרך, ומילר.
מכאן המושג הבנאליות של הרוע.
ספר מרתק למרות שיכול מאוד להרגיז לפעמים - אבל צריך לזכור שהוא נכתב לא הרבה שנים אחרי המשפט, ומאז נפתחו לחוקרים ארכייונים ומסמכים חדשים
ששופכים על אייכמן אור שונה מזה של חנה ארנדט


נ.ב תודה ליעל על העריכה

הספר מספר על עיתון בין לאומי באנגלית שמקים ממאה שעברה אייל הון אמריקני בשם סיירוס אוט הספר מורכב מפרקים שכול פרק מספר על דמות שעובדת בעיתון בזמן הווה קתלין עורכת הראשית לויד ברקו הכתב בפריז וכולי ובסוף כול פרק מסופר על ההיסטוריה של העיתון הספר מאוד סוחף וכתוב באופן שגורם קצת להצטער שהוא נגמר מאוד מומלץ

קניתי אותו בערך בזמן שיצא התחלתי לקרוא והתעייפתי בערך אחרי מאה עמודים וחזרתי וקראתי את כולו בזמן האחרון ואני ממש לא מבין על מה כול התרעומת והתשבחות על הספר אני מצאתי אותו בינוני לכול היותר סיפור של משפחה שהילדים שלה הם שטחיים לא מעניינים ואגואיסטים סיפור מאוד אמריקאי ומאוד לא סוחף הדמויות די שטחיות וארועים לא סוחפים או מעניינים מספיק מה שכן מצאתי בו טוב הוא הכתיבה שרואים שהיא בוצעה במיומנות סך הכול קשה לי לומר שזה רומן שראוי לשבחים שקיבל

ספר עב כרס שמנסה להביא את ההיסטוריה של ארצות הברית מהצד הלא קונבנציונאלי של האנשים שהושפעו ממנה יותר מאשר השפעו ספר שלדעתי חסר בו הרבה מהאירועים החשובים הוא מומלץ למי שכבר בקיא בהיטוריה האמריקאית ורוצה לקבל זוית אחרת שלה ששונה מההיסטוריה הרשמית הסופר הוא מהצד השמאלי של המפה הפוליטית והוא לא מסתיר את זה לאורך הספר ששופע בהצהרות אנטי מלחמתיות ואנטי קולוניאליסטיות
ספר שבחלקו ממש מתיש ובחלקו מאוד מסקרן אני אישית בסופו כבר קצת הייתי מותש אבל הוא מומלץ לחובבי היסטוריה כבדים

הגעתי לבערך עמוד 80 והתייאשתי הספר מבוסס בעיקר על מחקרים ופחות על נסיון אישי ובמחקרים על התנהגות של בעלי חיים אפשר למצוא מחקר שתומך בכול תאוריה שהיא כך שזה לא הדבר הכי מבוסס הספר מלא סתירות פנימיות ומדבר ברובו על חיות משק כגון פרות חזירים סוסים ועוד ורוב האנשים לא מגדלים כאלה חיות

רבים שיבחו את הספר הזה אני לא אהבתי אותו בכלל הוא מלודרמטי העלילה לא מתקדמת ולא מגיע לשום מקום והדמויות די שטחיות

לדעתי אחד הטובים של בלו