ביקורת ספרותית על שלושה סיפורי אהבה - ספריה לעם #436 מאת יעל הדיה
ספר טוב

---

יש סופרים שכמעט כל מה שהם יכתבו יגרום לי ישר להתחבר אל העלילה, ויעל הדיה היא בהחלט אחת מהם. הדרך בה היא מתארת את הדמויות גורם לי ישר להיכנס לתוך הספר כבר מהעמוד הראשון.
הספר הזה כשמו כן הוא מספר על שלושה סיפורים של התאהבות ומה שקורה לאחר מכן במערכת היחסים. קשה לי מעט לתת ביקורת כללית על הספר מכיוון שאין שום קשר ממשי בין שלושת הסיפורים. הדבר המשותף הבולט בשלושת הסיפורים הוא העצב הרב והבדידות של הדמויות.
אומרים שסופרים כותבים בעיקר מתוך רגשות שלילים של עצב ופחד ומעלים את זה על הכתב, וקל מאוד להבחין בזה בספרים של יעל הדיה.
בסיפור הראשון חלק מהעלילה מתוארת מנקודת המבט של הכלב, וזה הקשה עליי להתחבר לסיפור. (הזכיר לי את 'הכלב היהודי' של אשר קרביץ).
האמירה העיקרית של הספר בעיני היא להראות כמה אהבה היא דבר שביר ומורכב שמלווה בהרבה עצב.
לסיכום- הספר לא מרתק בצורה יוצאת דופן אבל לדעתי שווה קריאה.

» ביקורות נוספות של אלירן
» ביקורות נוספות על שלושה סיפורי אהבה - ספריה לעם #436