המליצו לי על הספר לפני שנים וכשראיתי ב ויינט שיוצא עיבוד קולנועי לספר החלתי לנסות.
פתחתי את הספר ו.. קיבלתי אגרוף לעיניים.לא הבנתי מילה.
אני קורא באנגלית מגיל 15 ,אמנם בשנתיים האחרונות פחות אבל עדין מחשיב את האנגלית שלי כסבירה פלוס. ניסיתי שוב.
Beyond the Indian hamlet ,upon a forlorn strand,…….
מה לעז...
ואז באו מילים כמו:
Gnashers,harridan,bedlamite……….. ועוד
זרקתי את הספר בתסכול ושעה לאחר מכן מצאתי את עצמי יושב עם מילון ומפרש את הדף הראשון בספר.
מהר מאוד אתגר וסקרנות החליפו את התסכול והספר קרא לי שוב ושוב.
יש בספר שישה סיפורים הקשורים זה לזה בחוט דקיק. כל סיפור שונה בתכלית מהאחרים . לכל סיפור שפה ועולם משלו.
כל סיפור מסופר בצורה שונה – הראשון הוא יומן , השני חליפת מכתבים חד צדדית , השלישי סיפור בגוף שלישי , הרביעי בגוף ראשון , החמישי כראיון והשישי כמונולוג ( גוף ראשון אבל טיפה אחר ).
כל סיפור מתרחש בתקופה\זמן אחרת . מ1850 דרך שנות השלושים לשנות השבעים לימינו ולעתיד הקרוב\הרחוק.
יש משהו מוכר בכל אחד מהסיפורים . משהו שאני לא יכול לשים עליו את האצבע , כאילו כבר שמעתי גרסא אחרת שלהם . כאילו המספר לא המציא את הגלגל רק עיצב אותו אחרת . בכל אופן תחושת הדזה- וו מלווה את עלילת הספר אז זה משתלב ביחד.
ניתן היה לפרק את הסיפורים אחד מהשני .הם אוטונומיים לחלוטין - החוט המחבר הוא דק מאוד – אבל משהו בחיבור - משהו במבנה שבו בחר הסופר לספר את הסיפורים נותן לספר חלק מיוחד באופיו.
אבל השפה היא השחקן העיקרי פה ובהצלחה למתרגמים. לכל מספר בכל סיפור יש שפה שלו. כולן אנגלית ( אולי החמישי לא ) אבל לכל סיפור יש ניואנסים ,צורת כתיבה , צורת דיבור שלו. הסיפור הראשון כתוב בשפה של המאה ה-19 ו AND מיוצג ע"י &. החיתוך בדיבור בסיפור החמישי מוסיף לתיאור הדמות.
אבל הסיפור השישי – היחיד שמובא בקריאה רציפה בספר – היה בעל השפה המאתגרת ביותר והמעניינת ביותר – דמיינו שיושב מולכם בפאב , איש זקן חסר כמה שיניים ( לפחות כך ראיתיו) שמדבר במבטא כבד,מחבר מילים ומשתמש בתחליפי מילים והוא מתאר לכם את חייו בעולם שאת חוקיו אתם לא מכירים בלי הנחות והסברים מיותרים.
Pa’n’adam’n’me ,spesh (special) ,babit (baby) וכו.
זהו הסיפור טוב בעיני – שיא היצירה – כל הסיפורים עולים אליו ויורדים ממנו – קצת כמו ללמוד לרכב על סוס פרא.
האמת שבכל הסיפורים יש מאין הרגשה שנזרקים על סוס שצריך ללמוד איך לרכב עליו אבל כשלומדים לרתום את הסוס – הדהירה מפוארת .
הכתיבה של מיטצל מצוינת – אחד הדברים שאהבתי בו הוא שהוא לא עושה הנחות. הכל מוסבר תוך כדי סיפור בריצה - אין לעיסה של מידע והסברים מקדימים מיותרים.
אם הייתי צריך לספר שישה סיפורים .על פני שלוש מאות שנה לא באלו הייתי בוחר . הם לכאורה איזוטריים וחסרי השפעה גדולה ולא תורמים מאוד להבנת ההיסטוריה האנושית ובזה יופיים כי הם כן במחשבה שניה ושלישית מתארים את העולם שלנו ואולי לאן הוא הולך.
תקראו. אם אפשר באנגלית. אם לא חכו לתרגום שלקראת הסרט בוודאי יגיע. זה הספר הטוב ביותר שקראתי השנה.
להלן הטריילר הקצר ( יש אחד באורך 5 דקות ) ש בו ספוילרון קטן אבל ניתן לצפות:
http://www.youtube.com/watch?v=pQFAPeaJOf8


















