ביקורת ספרותית על הגן הנשכח מאת קייט מורטון
ספר טוב

---

איזה כיף לא להתאכזב מספר שני של סופרת שדי דומה במהות שלו לספר הראשון שלה. זה גם די נדיר כשחושבים על זה.
שוב סיפור תעלומה שנפרש על פני מאה שנה והעוסקים במלאכת פתירת התעלומה כלל לא היו בחיים כשזאת התרחשה. ועדיין, למרות החוסר אמינות לדעתי בלהט של דורות ההמשך (במקרה הטוב, ובמקרה הרע- סתם זרים שהוכנסו לסיפור)הסיפור מעניין.
הספר הזה עוסק בתעלומה של ילדה קטנה ונסיבות הגעתה לאוסטרליה על אוניה בה נמצאה ללא מבוגר צמוד. מי הילדה? מאיפה באה? מה מקומה בעולם ואיזה סודות מתחבאים בעברה?
הספר מתחיל לזרוק אותנו בכל פרק לשנה אחרת בשביל לשפוך אור לאט לאט על מה שקרה.
מדובר בשלוש תקופות קבועות אליהן אנו קופצים לסירוגין:
שנת 1900-1917, שנת 1975 ושנת 2005.
הקפיצות האלה משגעות את השכל, מבלבלות ומקשות על הבנת סיפור די בסיסי בסופו של דבר ולכן זה החיסרון בעיני של הסיפור - אופן הצגתו.
מבחינת העלילה ואופן הכתיבה - יפה מאוד. מותח כשצריך וכתוב נעים.
סך הכל ספר מומלץ ואם אפשר להוסיף עוד המלצה קטנה שלי : אל תמשכו את הספר הזה יותר מידי. בגלל אופן הצגת הפרקים והקפיצה בזמנים צריך לעקוב אחרי יותר מידי פרטים ביותר מידי תקופות חיים שונות ולכן זה לא ספר לקרוא בו על פני חודשים למרות כמות העמודים הלא מבוטלת שלו.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על הגן הנשכח