ספר שהוא "קפקא דרום אמריקאי או ליתר דיוק ארגנטיני". לא קל לקריאה גם מבחינת התכנים שבו וגם בצורת הכתיבה.
אלו הן שלוש נובלות שהמכנה המשותף שלהם הוא הפרט שהוא אבוד בניבכי החיים.
אדם נקלע לסביבה שאינה מוכרת, עם חוקים סמויים וגלויים לא ברורים, האנשים מדברים בלשון לא ברורה אבל ניתן לתקשר איתם. הם מגלים עוצמות של נדיבות ( אוכל, הנחיות ועזרה אם לא פוגעים ב"כללים").גם הספרים שהוא נתקל בהם כתובים בשפה לא ברורה.גם אם לפעמים באותיות מוכרות.
אין אהבות ארוכות אלא סטוצים חולפים. נתק רגשי איום והרגשת ארעיות ללא הבנה של סיבה ומסובב.
בנובלה הראשונה הגיבור נקלע לאזור כפרי שלכאורה צריך להשרות שקט ושלווה. אבל נתקל בהתנהגויות שתיארתי.
כאשר הוא מתארח אצל עובד בתחנת דלק, הוא מתבקש לכבות את אורות התחנה בדיוק בשעה 05:37 אחרת יקרה אסון. האחראי מראה לו אלו מתגים ללחוץ( להפוף כיוון) ומסביר לו כי מתג אחד אסור לנגוע בו כי יקרא משהו נורא.
למרות ההכנות על ידי מיפוי ושירטוט המתגים, הוא מוצא בשעה היעודה (לאחר לילה ללא שינה) כי משהו השתבש ועליו להחליט איזה מתג הוא המסוכן.
הכללים מתחוורים לו לאט לאט אבל הגיונם לא ברור.
כאשר הוא שואל מדוע הוקם במקום כפרי כזה מרכז מסחרי שאין בו לקוחות, הוא נענה כי לחברה בעלת המקום, יש שיקולים לאומיים ובינלאומיים גדולים מכדי להבין.
הסיפור השני דומה , רק שהוא קורה בבית מלון ענק שאין בו מוצא פשוט החוצה. החדרים אולי מציינים עיר? דואגים שם למזון על ידי כח לא ברור , אבל כל חדר שנעזב אינו ניתן לחזרה( אלא אם יש מינהרה ( או חור תולעת בפיזיקה שמעביר מזמן אחד לשני??)).
הנובלה השלישית עוסקת לכאורה בפריז . וגם שם התלישות איומה והחוקים הלא ברורים קורים.
הספר מעיק. יש בו אנלוגיות אולי למצבנו כפרטים בתוך מעגלים ענקיים של כח ושליטה שאינם ברורים.
יתכן כי האלגוריה היא על ארגנטינה , במיוחד בתקופת שילטון הקולונלים, שבה נעלמו אנשים בלי עקבות והחיים היו תלויים על בלימה.
המידע שממנו הגיבור מנסה לבנות תמונת עולם( רגשית, לוגית וממשית), הוא קלוש ביותר.
יש בספר אופטימיות. הגיבור נחלץ מהמצב אליו נקלע.
יש לזה מחיר, היציאה אינה חלקה וברורה.
לא תמיד ברור כי ההחלצות שווה. לדוגמה בחלק הראשון הוא נסגר בקרון בקר!! ברכבת שמביאה אותו למונטבידאו.
בקיצור ספר שמעורר מחשבות ואי שקט נפשי. מצד שני מרתק ומאתגר.

















