ככבר כמה שנים שאני מתכחש לעובדה שאני צריך משקפי קריאה
ניחוש משפטים, נמנום על מסכים, והרדמות עם ספרים הביאו אותי למסקנה, שלקראת גיל 50
גם אני אדרש להרכיב על מצחי משקפי קריאה
ההשלמה עם האמת יחד עם ביקור אצל האופטומטריסט החזירו לי את ההתלהבות מחודשת לקריאת ספרים
וכך מצאתי את עצמי קורא את הירושה - שם מפתה לספרו של סופר הונגרי שלצערי לא הכרתי עד היום
קורא ונהנה מהחדות שבהם נראות האותיות לפני, כמו החדות והדקות שבה משרטט הסופר את תמונת העלילה
גם בסיפורו של שאנדור אנחנו נתקלים בתהליך השלמה של גיבורי הסיפור עם האמת על תפקידם בקומדיה האנושית
העובדה שהמאורע בסיפור, כשמו של הספר, מתכנס לנקודה שאנו יודעים כבר את סופה,
מכעיסה ככל שתהיה, היא האמת של גיבורת הסיפור, כמו האמת של הנוכל והשרלטן בשיפור כפי שהן מוצגות בדיאלוג האחרון שלו בסיפור.
ספר נהדר לשעת בין ערביים ומחשבות נוגות על המין האנושי

בעת קריאת הספר הזה, הרגשתי לא מעט כעס מהול בעצב.
מסופר על אישה שהייתה מאוהבת בכל ליבה באדם שבמשך כל ימי חייו משקר, מרמה וגונב מאיפה שרק אפשר.
כאב לי הלב על אסתר, גיבורת הספר, שבמשך זמן רב, לא היה אכפת לה מעצמה, היא דאגה תמיד לספק את רצונותיו של אהובה ( למרות שבסופו של דבר, הוא התחתן דווקא עם אחותה ).

לעיתים כשאוהבים כל כך, מרגישים מסונוורים, אין את היכולת לראות את הדברים באופן מציאותי.
כתוצאה מכך, הצד שתמיד מעניק ונותן מכל הלב, מרגיש מנוצל ולא מסופק מבחינת חוסר הדדיות.
אחד מפרגן, מעניק, נותן, אכפתי ודאגני, לעומת זאת השני רק מקבל ולא יודע להעריך.

הסיפור קצר, מכיל 144 עמודים, המפגש בניהם לאחר 20 שנה מרגש ומפתיע.
סיפור נחמד.

ספר ממש חכם.
אשר מלמד אותנו שאופי של בנאדם אף פעם לא ישתנה.
מי שנולד עם איפי צנוע יכול לחיות מכלום.
ובנאדם עם אופי שרוצה לאכול את העולם תמיד ישאר כך
ואף פעם לא ישבע.
ספר מהחיים קראתי אותו הלגימה אחת.

כמו בכל ספריו של מראי, מדובר על רגשות. רגשות של אישה לנוכל שרימה, השפיל והשאיר אותה חסרת כל. אחרי עשרים שנה כשהיא כבר לא נערה בת עשרים מתקיים המפגש החוזר ביניהם ומתגלות כמה אמיתות נסתרות.

מה עושים כשנופלים קורבן לשרלטן? מה עושים כשהשרלטן מודיע על שובו שנים ארוכות לאחר שנעלם ויש הזדמנות לקרוע את המסכה מעל פניו?
אסתר אהבה את לאיוש והוא אותה. בסופו של דבר הוא התחתן דווקא עם האחות וילמה. לאיוש הוא השרלטן, המוצץ את לשדה של משפחתן של וילמה ואסתר, לוקח מהם כספים וחפצים, ממוטט אותם כלכלית והקשרים ניתקים סופית כשוילמה מתה.
20 שנה לאחר מכן הוא מודיע על שובו, מבקש מלאצי האח, מטיבור קרוב המשפחה ואנדרה הפרקליט להיות נוכחים בביתה של אסתר, אהובתו משכבר הימים. הציפיות מרקיעות שחקים וכל אחד מצפה לקבל בחזרה משהו שנתן בעבר. הרצון לסגור חשבון חזק וכולם נרגשים לקראת המעמד.
מאראי נוהג להפוך את הקערה על פיה בכל אחד מספריו וספר זה אינו יוצא דופן. 60 עמודים חולפים בסיפור השנים שחלפו בחייה של אסתר וקרובת משפחתה הזקנה נונו, החיות בבית שנותר להן ובגינה המניבה את פרנסתן. כשמגיע לאיוש עם ילדיו התאומים ועוד שני זרים ההתרגשות בעיצומה ואז מתגלים סודות ההופכים את הקערה על פיה, כמובטח. קריעת המסכה מעל פניו של השרלטן זה הקטן בחלקים המרגשים בדרמה הפסיכולוגית השקטה המתרחשת מאז ועד לסיום הספר, כששום דבר לא נראה ברור מאליו, אפילו כשאנדרה הפרקליט מנסה לשים סדר הגיוני וקר רוח בדברים.
נובלה קטנה ומרתקת זו תענג את אוהבי הכתיבה של מאראי. עולם שלם של רגשות נפרש לפנינו בנובלה קטנה זו ומוכיח לנו שיש הפתעות בחיים השונות לגמרי מההפתעות שלכאורה אנו מוכנים לקראתן.

לא התלהבתי. נחמד ולא יותר מזה.

במילה אחת : מיותר.