בחטיבת הביניים שלי היה ילד אמריקאי עם משקפיים עבים שקרא כל היום בשיעורים, בהסעה, ובהפסקות ספרי פנטזיה באנגלית. ספרים עבים עם דפים צהובים וכריכות צבעוניות של דרקונים מקושקשים שעליהם רכובה איזו אמזונה מצודדת חשופה באופן הולם לבני העשרה. לצדה היו עומדים בד"כ בתנוחה מלאת בטחון גמד, לוחם, וגנבת (שגם היא בעלת נתונים נאים). הציור היה מצוייר בפירוט מדהים שכזה . אני זוכר ששאלתי את אותו בחור גיקי למהדרין מדוע הוא קורא ספרים אלה- זה לא תינוקי מדי? ושטחי? ואז ענה לי בחיוך ממתיק סוד. "אין לך בכלל מושג" והמשיך בדרכו.
ובכן היום אני אותו בחור גיקי. רק למזלי כבר דאגו לי לתרגום הספרים האלו לעברית. הדפים לבנים יותר וגדולים יותר אבל הכריכות- הו הכריכות המדהימות נשארו!
מכל ספרי הפנטזיה שקראתי זהו ללא ספק אחד הטובים שבהם(גם הכריכה יפה). ספר שמסיים בצורה נהדרת ומלאת שיאים את הטרילוגיה הקלאסית.
האמת תמיד חשבתי שהיא משעממת ונמנעתי מלקרוא אותה עד עכשיו. אבל אוי כמה שטעיתי.
ועכשיו שהיא נגמרה ונשארו לי עוד איזה 50 ספרים לקרוא בעולם הזה של רומח הדרקון נפשי מתמלאת בגיל וצהלה!
אז תודה למרגרט ולטרייסי ולרייסטלין ולתניס וגדילן ולארונה וכל החברים! ובמיוחד למתרגם העילאי עמנואל לוטם שתרגם באופו ששמר על האופי הקסום והקלאסי של הסדרה הזאת!
יאללה עכשיו ל"אגדות רומח הדרקון"- אחלו לי בהצלחה!
ואם לא קראתם עשו טובה לעצמכם והשלימו את החור בהשכלה - לא תצטערו. מילה של גיק...

















