הנערה שהשארת מאחורג'וג'ו מויס3בד"כ אני לא אוהבת לקרוא ספרים שכל העולם קרא וכולם מדברים עליו כאילו אין מחר וכל ספר הופך להיות סרט והכל נורא זול וקטיצ' אבל הספר הזה הגיע לידיים שלי דרך ידיים אחרות ואמרתי יאללה ננסה.. אז אומנם זה התחיל מעניין וכתוב טוב כל התיאור על מלחמת העולם הראשונה החוויות היחסים בין האחיות הכל זרם ונתן תקווה לספר נחמד וקליל עד ש.. לצערי הפך להיות גם כתוב לא משהו גם לעוס מעייף וצפוי אבל הרומנטיקה בו לא הייתה מספיק חזקה כדי להחזיק אותי ערנית ב 100% במהלך קריאת הספר. רק בגלל שאני לא יכולה להפסיק ספר באמצע קראתי אותו עד סופו, סה"כ נחמד. לא מעבר. לגמרי מחזק את עמדתי לא לקרוא עוד ספרים שלה.
גן המכתביםאליסון ריצ'מן2בטח אם אומר שהספר הזה הוא מעבר למדהים, אשמע כאחת שמגזימה. אבל הוא פשוט כזה. מעבר למדהים מעבר להכל. אחד הרומנים הרומנטיים המשלבים היסטוריה אומנות ומוזיקה בכתיבה ובדרך הכי נהדרת ונפלאה שקראתי אני חושבת מאז פרש הברונזה. כל פרק הכתוב בספר גורם לך לרצות לשאוב את הכל הספר לתוך תוכך, מסקרן סוחף מצמרר ומציף בתקווה.
מלכת היופי של ירושליםשרית ישי-לוי3כמה זמן חיכיתי לספר שיעיף אותי באויר אחרי שקראתי ברצף כמה ספרים שהיו כל כך מאכזבים. תוך כדי הקריאה של הספר ביקרתי בירושלים לרגל ספטיבל האורות, טיילתי בין הרוחובת ראיתי שלטים שמזכירים רחובות מהספר התחלתי לחבר תמונות למילים, מה שגרם לחווית קריאת הספר לכל כך הרבה יותר מהנה ומיוחדת. אין אם ובת שיקראו את הספר הזה ולא יתחברו לעלילה, אני לא חושבת שקיימת מערכת יחסים בין אם ובתה שלא חוותה עליות ומורדות קשיים ואפילו רגעי חיבה ואושר, עד כדי כך שאיך שסיימתי לקרוא את הספר הרמתי לאמא שלי טלפון לומר לה כמה אני אוהבת אותה. סיפור קסום, כתוב בצורה נפלאה זורמת חודרת ישר ללב לכל המקומות הכואבים והפתוחים. סיפור עם אהבה ללא תנאים ועם תנאים על קשיי החיים וכי הכי חשוב בסופו של יום למצוא את הנפש התאומה שלך, היא בטוח מחכה לך אי שם אם עדיין לא מצאת אותה. הספר הזה הגיע עבורי בדיוק בזמן. בזמן לפרופורציה להבנה ולאהבה.
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלםיונס יונסון1שעמום מוחלט בזבוז של זמן לא מצליחה להבין מה אנשים שיבחו את הספר הזה כל כך? ממש קראתי בכח... :|
המקווה האחרון בסיביראשכול נבו0מאכזב.. קצת בזבוז של זמן בייחוד אחרי שקראתי לא מזמן את נוילנד. הכתיבה של נבו כמו תמיד זורמת.. אך בספר הזה משהו היה קצת תקוע..
ילדי החירותפאולינה סיימונס4במילה אחת - אכזבה! מזה הספר האידיוטי הזה? איפה קסם הכתיבה שלה? למה הוא היה בכל כך מעט מקומות? במקום לבלבל את המח ע"ג 300 דפים בעניין הדעות הפוליטיות של אותה התקופה היא הייתה צריכה להשתמש בקסם שהיא יודעת לעשות כאשר היא כותבת על רומנטיקה ואהבה אסורה. הספר הזה הביא לי רק עצבים. בטוח שלא אקרא ספרים שלה יותר, חבל להרוס את ה"טעם" הטוב שנשאר אחרי פרש הברונזה.
המעון של מיס פרגרין לילדים משוניםרנסום ריגס3אח איזו ספרות משובחת! אני ממש לא מחובבי סיפורי הפנטזיה אבל הספר הזה מבחינתי שבר את כל החוקים האפשריים איזה רעיון מדהים לקחת תמונות מתקופות שונות חלרן מוסריות יותר וחלקן פחות וליצור סביבן סיפור כל כך מפותח כל כך מיוחד לרגעים בודדים אף מרגש אבל בייחוד קסום! הספר הזה הוא משב רוח רענן וקסום ממליצה בחום ובאהבה!
אבק יהלומיםאדיבה גפן2כמה חיכיתי לספר כזה בזמן האחרון. הסופרת הזו פשוט לא מאכזבת ספר מעולה, מותח מלא בהומור כתיבה זורמת פשוט נפלא!
השיר העשירינעמי רגן12ספר חדש של נעמי רגן. אביגיל נשואה לאדם , רואה חשבון מוצלח באמריקה. ביום אחד בהיר מוצא את עצמו אדם מואשם בהאשמה חמורה. עולמם חורב עליהם. בתם קיילה כתוצאה מהפרשה של אביה,נפרדת מבן זוגה, ועולה לארץ ישראל,וגבריאלה אימא נוסעת אחריה לארץ וגם מוצאת את עצמה,נכבשת ע"י קסמה של הארץ. ספר יפה,כמו שאר ספריה של רייגן אהבתי.
השיר העשירינעמי רגן5ה"רומן הרומנטי" באצטלא של ספר על מהות החיים. אמינות שואפת ל - 0. די בהליכה של מס' רגעים בקרבה לאנשים זרים - וגיבורי הסיפור זונחים את כל יסודות מחשבתם ובסיס קיומם. דמויות שטוחות וחד מימדיות, ולכן, מהפכים שהן עוברות, ממש לא גורמים לקורא לאיזו שהיא הזדהות. התיאורים על החפירות במדבר - חופרים, משעממים ולא אמינים... הכל ברור וידוע מהעמוד העשירי: הקונפליקט והפתרון. מיותר.
השיר העשירינעמי רגן3בשלושה דברים אדם ניכר - בכוסו ובכיסו ובכעסו. כאן הסופרת בחרה להפגיש אותנו עם משפחת סמואלס, משפחה יהודית אמריקאית, בשעת צערה ובדרך כך גם בשעת כעס. במהלך הסיפור אנו רואים איך המשפחה מתמודדת בשעת צער אדם מול אדם, אדם מול מקום ואיך מתוך נקודת השפל עולות וצצות תובנות חדשות על החיים שלפני ועל החיים שאחרי - תרתי משמע
השיר העשירינעמי רגן3ספר מתיש ומשעמם. ציפיתי לשינוי לטובה אך לצערי נאלצתי לנטוש את הספר באמצע. קראתי את כל ספריה של נעמי רגן. אם לומר את האמת הסופרת אוהבת לתאר פרטים לא הכרחיים לפרטי פרטים, תיאורים אלה מתישים את הקורא. "השיר העשירי" - ספר גרוע. התאכזבתי. איני ממליצה.
השיר העשירינעמי רגן3לא התלהבתי מהספר. מעבר לאמירות שונות שצרמו לי, מעבר לשגיאות דפוס שהיו פה ושם, העלילה די מקרטעת לדעתי. זאת אומרת, אני קוראת וקוראת וזה פשוט לא סוחף. הגעתי כבר לעמוד 170 (אמצע הספר) והרגשתי שהספר משעמם ושאני כבר ממש צריכה להתעקש כדי להמשיך ולקרוא אותו. בכל זאת הצלחתי לסיים אותו וזאת בגלל שסוף הספר דווקא כן מעניין (סוף סוף) למרות שגם אז דילגתי על הרבה תיאורים (כי מיציתי). חייבת הערה לאחד האנשים שכתבו ביקורת (מצטערת שאיני זוכרת את שמו) הוא כתב "אני לא יודע אם נעמי רגן מנהלת אורח חיים דתי, ומתוך זה שהיא אולי לא מכירה משהו אחר זה גם אורח החיים שהיא בוחרת לדמויות שהיא כותבת עליהם. יש פוטנציאל לא רע לעלילה של הספר, אבל יש הרגשה של פיספוס, אם מסיבה של כפיה דתית ואם מכל סיבה אחרת, וחבל. לכן לדעתי נכון יותר לכוון את הספר הזה למגזר מסויים", אני יכולה להגיד שבתור מישהי שכנראה מתאימה למגזר שאליו הוא חושב שנכון לכוון את הספר, במרבית הפעמים, הדרך שבה היא מציגה את הדת די מקוממת (מסקנה- הספר פשוט לא כ"כ מוצלח בלי קשר לאיזה מגזר הוא אולי מתאים).
השיר העשירינעמי רגן3הבטחתי לעצמי בעבר לא לקרוא יותר מארבעה ספרים פרי יוצר של אותו סופר, וכך גם היה עם הסופרת נעמי רגן.לא יודעת מה קרה לי שנתתי למוכר בחנות לשכנע אותי לקחת את הספר. חוץ מסיפור שמתכונתו ידועה מראש וכן גם סופו העטוף במעטפת של אמרות שפר פרי העידן החדש ,לא מצאתי בספר שום דבר שימשוך אותי אליו.סנריו ידוע מראש, היינו בו בספריה הראשונים של הסופרת -שאז היו חידוש מופלא -אבל היום אחרי מאות ספרים של "דאג לעצמך ""הכר את עצמך" דע את עצמך " "לאן אתה הולך מאין באת" וכו' למכביר ולאין סוף....לא צריך גם סיפור משעמם שיאמר לי שוב אותו דבר. אכזבה...אבל למה אני מופתעת ,ידעתי שאסור לי לקחת את החמישי.....
השיר העשירינעמי רגן2פרווה - לא בשר ולא חלב. הספר מתחיל וממשיך בעלילה מייגעת. ישנה ציפייה לאיזה מהפך בהמשך, אך הוא לא מגיע. רק לאחר יותר ממחצית הספר, העלילה משתפרת מעט.
השיר העשירינעמי רגן2ספר חדש של נעמי רגן. קריא ונחמד. אקטואלי. בהחלט מחובר למציאות של ימינו ומתאר אותה. סיטואציות שניתן להבינן ולהזדהות איתן. לגבי העלילה עצמה? לא ממש מקורית. הרגשתי שהסיפור עצמו מזכיר לי את הסיפור של סביון ליבריכט "תפוחים מן המדבר" - האם הנוסעת למדבר לחפש את בתה ולהחזירה הביתה... אפילו מוטיב התפוח חוזר. גם סיפור אהבה במדבריות ים המלח, קראיים, מגילות, רב מוזר המזכיר מנהיג כת גם אלו כאילו לקוחים מספר של יוכי ברנדס "לכבות את האהבה". כאילו הסופרת חיברה בין שני הסיפורים ע"י הסיפור האמריקאי. אז בהחלט לא מקורי. (האם זהו מתכון כשר לספר? לקחת שניים שלושה סיפורים מפי סופרים אחרים, לחברם יחד והופה! נולד ספר חדש?)
השיר העשירינעמי רגן2ספר מיוחד. זורם בהתחלה על מי מנוחות לכאורה אולם מן האמצע ואילך הספר סוחף ואין אפשרות להינתק ממנו. ספר עמוק ברעיונותיו ובמסר שהוא נותן. לא ממש רגן כפי שהיא באה לידי ביטוי בספריה הקודמים. אולי עליית מדרגה.