ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 18 באוגוסט, 2012
ע"י נעמה 38
ע"י נעמה 38
קודם כל הספר הזה באמת לא מיועד לגברים, על זה נאמר "זר לא יבין זאת". למזלכם, קיבלתם פטור ןאולי טוב שכך.
מי נשאר לנו? חברותיי לנשק , מי שמכנות את עצמן נשים חזקות. אז עד כמה אנחנו חזקות? איך אנחנו ננהג כשניכנס (לא עלינו) לנעליה של דה בובואר.
הספר מחולק לשלושה סיפורים :מהמטריד אל הקורע לב.
הראשון עוסק בקצרה באם שמנתקת את הקשר עם בנה משום שהוא כבר לא שמאלני , ישמור השם אלא בעל נטיות פוליטיות מפוקפקות ומשרה שלא מקובלת עליה. בקיצור לי היה קשה להזדהות איתה. מסתבר שלאהבת אם יש תנאים ועוד לא ממש הגיוניים.
הסיפור השני , טוב הוא לא סיפור, הוא זרם תודעה היסטרי ונוירוטי , היא שונאת את כוללם, מה היא אשמה שהבת שלה התאבדה? מה? אוי כמה שהיא מסכנה נשארה לבד בחושך כמו כלב..
ואז באה המכה. וזו המכה כואבת כזו שתוריד על הברכיים הרבה נשים כמונו שחושבות כמה הן מתקדמות וחזקות.
האשה בסיפור היא לא חזקה , לא ממש מעניינת, לא סקסית ובעלה מצא מאהבת שהיא כן כל הדברים האלה והיא גם בעלת קריירה ורוצה אותו ועושה לו ממש טוב ולא מזעיפה פנים.
ואותה רעייה אומללה מקבלת עצת אחיתופל לחייך ולהשלים עם רוע הגזרה ולשתוק ולחיות כמספר 2. ומכאן מתחיל סיפור הדרדרות במדרון אכזרי לתהומות העצב, הרחמים העצמיים, הדכאון הקליני והסוף הבלתי נמנע . הצפייה למוות לבד בבית עד הסוף הרע. בספר מוזכרת התחושה של ניסור הלב במסור, זו היתה התחושה שלי, המילים כלכך פוצעות שדילגתי על משפטים כל מילה דקרה אותי והכאיבה לי , למרות זאת הכרחתי את עצמי לסיים את הספר. כדי שכל הרמזורים האדומים, האזעקות, והמחסומים ירדו אצלי בזמן, שאני לא אתן לזה להתרחש ככה. אני לא בטוחה שיש לי כוח למנוע מדבר כזה שיתרחש ואני אשה חזקה שמגדלת ילדות חזקות.
במקרה הזה, אין דלת מספר 2 וזה המסר של כל הספר הזה. או שאת מספר 1 עם הגבר שלך או שאת לבד סולו או אפס. תלוי מה עשית עם עצמך.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נעמה 38
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
אני שמחה שסבלתי. יש דברים שפשוט צריכים לעשות.
|
|
|
omriqo
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
עצרתי במשפט הראשון
שמח שנהנית או צר לי שסבלת
(לא הסתכלתי על הניקוד...) |
|
|
נעמה 38
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
מצטערת להגיד לך שאופטימיות ושמחת חיים לא תמצאי כאן, האפלה ששוררת בו מחלחלת לך עמוק לנשמה
יחד עם זאת אני חושבת שכדאי מאוד לקרוא מה יש לאשה המדהימה הזו להגיד.
|
|
|
חני
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
נעמה
התכוונתי בכל הספר האם יש רק נקודות שליליות בכולו או שיש כמה נקודות אור מידי פעם,לא אוהבת ספרים שהכל דיכאון עם כל הרגישות שבעניין!
|
|
|
נעמה 38
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
חש הרבה גוונים של אפור :)) אבל לא במקרה הזה לדעתי.
אני אשמח מאוד שתראי לי את נקודות האור בתרחישים האלה
|
|
|
חני
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
נעמה
את מאוד נחרצת! אין שחור ולבן בחיים!ביקורת טובה אני מקווה שיש כמה מסרים פחות דיכאוניים בעלילה כאלה עם נקודות אור.
|
|
|
נעמה 38
(לפני 13 שנים)
את חזקה אם הצלחת לאסוף את עצמך ללקק את הפצעים ולהמשיך בכוחות עצמך.
בספר, מתואר המצב ההפוך כשההתרסקות היתה הנקודה הסופית.
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים)
אני לא התייחסתי לנושא ההתרסקות
,הוא קיים ויהיה קיים כל עוד יש אהבה ,זוגיות ושקרים בתוכם,ומכאן שהוא לגיטימי -ההתרסקות -כי מדובר במצבים נפשיים אנושיים ,אבל גם מהתרסקויות שכאלה אפשר לקום ולהמשיך.
|
|
|
נעמה 38
(לפני 13 שנים)
צר לי לבשר לך , זה מתרחש בחצר האחורית של רבות מאיתנו
יצא לי להכיר מקרוב כמה נשים שהתרסקו מתרחישים כאלה ואחרים,לגיטימי להתרסק, מזלינו שאנחנו יודעות גם לקום ולהמשיך. יש לקרן פלס שיר "אלה החיים" שעוסק בנושא , יש שם שורה פשוטה וקולעת: " רצית אושר ושילמת קצת ביוקר".
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים)
נעמתי -לאף אחת או אחד אין שליטה על חיין
כדי למנוע סוג של מצבי בגידה בזוגיות .
"עצת אחיתופל" -הזאת בגרסותיה השונות -היו מאוד מאוד חלק מהוויית החיים המציאותיים-הפטריארכליים של אמותינו, דודותינו ,וסבותינו . ואת נעמה -אצלך זה לא יקרה כי את אשה חזקה ואמא חזקה .אנחנו כבר דור אחר שחושבות ומתנהלות אחרת וכך גם בנותינו. |
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
